מניטו מבחין בין חיי העולם (תורה) לחיי שעה (דרך ארץ). תכלית התורה היא קדושה ולא תיקון העולם הזה. הוא מסביר למה התורה ניתנה למשה ולא לאברהם: כי התורה ניתנה לעם ולא ליחידים – היום הזה נהייתה לעם.
מניטו מבחין בין חיי העולם (תורה) לחיי שעה (דרך ארץ). תכלית התורה היא קדושה ולא תיקון העולם הזה. הוא מסביר למה התורה ניתנה למשה ולא לאברהם: כי התורה ניתנה לעם ולא ליחידים – היום הזה נהייתה לעם.