שיעור על חוכמת הקבלה כלימוד לשון הקודש ולכוונת המקרא. מניטו מבחין בין פרושים לצדוקים — שניהם פשטנים אך הצדוקים לומדים בלי ברכת התחילה. הוא מסביר שכל התורה תלויה בשם הוי״ה, ושהמפריד בין אותיותיו פוגע באחדות השם.
לשון הקודש
שמות הקודש
פרושים
צדוקים
קבלה
נבואה
ביקורת המקרא
מקרא
תנ"ך
ספר הספרים
תורה ומצוות
עולם הבא
מגלה פנים בתורה שלא כהלכה
ברכת תחילה
שם הוויה
שם בן ארבע
י-ה-ו-ה
קוצו של יוד
חמש עולמות
עולם האצילות
עולם הבריאה
עולם היצירה
עולם העשייה
אחדות השם
עבודה זרה
עבודה תלילים
כופר בעיקר
חבקוק
השם בהיכל קודשו
אדנות
אדוני
קבלה מעשית
חסידים ראשונים
פתיחת אליהו
שמע ישראל
יחוד השם
פילוסופיה יוונית
צורה וחומר
נפש האדם
מונותאיזם