המהר'ל מסביר 'שחורות כעורב' בשלוש דרשות: משכים ומעריב (תורה למעלה מהזמן), משחיר פניו (מסירות גוף), אכזרי על בניו כעורב (רב אדא בר מתנא שעזב ילדיו). הכיוון הוא שתלמיד חכם אמיתי קשור לתורה בכל מה שעושה — 'בכל דרכיך דעהו'. לחלק את החיים לחיי חול וקצת לימוד תורה זה צדוקי. תורתו אומנותו היא המדרגה שהתלמידי חכמים האמיתיים הגיעו אליה.