מניטו מסביר את ההבדל בין ההוויה עצמה לבין שמו של השם. הוא מנתח את הפסוק והיה ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד — שהבשורה לעתיד היא על ייחוד השם שעדיין מפוצל בשבעים פנים. הוא מקשר לקריאת שמע, לעולם האצילות ולספירת המלכות.
שם ה׳
הוויה
ייחוד
עולם האצילות
ספירות
ספירת החכמה
ספירת המלכות
שם אדני
קריאת שמע
שמע ישראל
שבעים פנים
שבעים אומות
עין גדולה
דלת גדולה
עדות
תפילה
כוונות
זכריה
דברים
כי שם ה׳ נקרא עליך
קבלה
אחדות
עולם הזה
לעתיד לבוא