מניטו מבאר את הקשר בין קדושה לחיים — ה' חי, והקדושה היא חירות. כשהתורה אומרת 'קדושים תהיו כי קדוש אני' היא דורשת קדושה דומה אך שונה מקדושת הבורא. הוא מסביר את תחיית המתים: מי שחי בזכות עצמו מקבל פרנסתו בכסף, ומי שעדיין לא זכה מקבל חיים ברחמים גדולים. כמו שבכל בוקר אנו קמים מהשינה (אחד מ-60 של מיתה) ומברכים על החיים.