מניטו מלמד על פי המהר'ל שהלילה הוא זמן התורה כי התורה שייכת לעולם הבא. הלומד תורה בלילה — הקב'ה מושך עליו חוט של חסד ביום, כי עיקר התורה היא חסד. הוא מבחין בין 'שיר' (זכר, עולם הבא — גאולה שלמה) ל'שירה' (נקבה, עולם הזה — גאולה שאחריה גלות). כן מבאר שחיי ישראל בארצו הם כפרה ראשונה, שונה מהכפרה הכפולה של הגלות.