מניטו מבאר את היחס בין מידת הדין למידת הרחמים בתהליך הבריאה והתיקון. הדיון עוסק בפרייה ורבייה כעניין התלוי בשורש הנשמה ולא רק בזכויות, בתפקיד שם הוי'ה ושם אלוקים בשלבי ההיסטוריה, ובקשר בין מגילת אסתר להסתר הפנים בתקופת הגלות. מניטו מצטט את ספר חסידים של רבי יהודה החסיד ומסביר כיצד התולדות של ישראל מתחילות בסבל ומסתיימות בגאולה.