הלכות אנינות ואבלות — איסורים מדרבנן
השיעור דן בדיני אנינות: מתי חלה אנינות ומתי לא (כגון מת בתפיסה או שגררתו חיה). נידונים איסורי האונן מדרבנן — איסור אכילה באותו מקום, איסור הסבה, איסור בשר ויין — וכן דיני מחיצה הנדרשת. מניטו מביא את שיטת הרמב'ם שהאונן יושב על הקרקע ואוכל.
heהלכה פסוקה כתנאי לתפילה – שלוש מידות הדין
מדוע צריך לעבור דרך הלכה פסוקה כדי להגיע לתפילה? השיעור מציג שלוש דוגמאות תלמודיות: בין אדם לעצמו ההלכה נפסקת לחומרה, בין אדם לחברו לקולא, ובין אדם למקום דין אמת לאמיתו. מניטו מסביר שללא ודאות שיש תורה בישראל אי אפשר להתפלל, ומבאר מדוע רב אשי נזקק דווקא להלכה פסוקה לפני תפילתו.
heכוונה בקריאת שמע ותורה מן השמיים
השיעור דן את הויכוח אם מצוות צריכות כוונה בקריאת שמע. ההלכה מצמצמת את החובה לפסוק הראשון בלבד, ובמילה אחד בכוונה קבלית. נדון גם משמעות תורה מן השמיים — שזה דבר השם ולא דבר של חכם, אפילו החכם שבחכמים.
heממתי קוראים את שמע בערבית - הלכה ומחשבה
שיעור על המשנה הראשונה במסכת ברכות: ממתי קוראים את שמע בערבית. מניטו מנתח את ההבדל בין חול לשבת בזמן קריאת שמע, את המחלוקת בין המנהג הספרדי לאשכנזי בערב שבת, ואת השאלה העמוקה האם קריאת שמע היא מדאורייתא או מדרבנן. הוא מצביע על המעגל הלוגי: אם מצוות קריאת שמע היא קבלת עול מצוות, כיצד היא עצמה מצווה?
heקניין האישה — מדרגות הקניין
מניטו דן במדרגות של קניין האישה — קניין כסף, שטר וחזקה. הבחנה במשמעות הקניין כהשתלטות וכבעלות, וההבדל בין המושג התורני של נישואין לבין פרשנות הפסוק.
heממתי קוראים את שמע בערבים
דיוק הגרסאות של המשנה – בערבים לשון רבים כי יש הבדל בין חול לשבת בערב מחמת חומרת שבת. ההבדל בין מנהג ספרדי לאשכנזי בעיתוי קריאת שמע של ערב שבת. שאלת הגמרה תנא קא מהיכא קטנה ממתי מעלה שאלת עמוקה על מעגל המצוות.
heביזוי מצווה ושימוש בנר חנוכה
סוגיה הלכתית מפורטת בעניין ביזוי מצווה בנר חנוכה. האם מותר להשתמש באור הנר? שיטת הרא'ש מחלקת בין שימוש ארעי לשימוש קבע, ובין שימוש בגופו של הנר לשימוש חיצוני. שמואל אוסר להדליק נר מנר בגלל ביזוי מצווה, אך יש מחלוקת אם הטעם הוא ביזוי או האיסור של כיבוי. שימוש למצווה אינו מגונה, אך שימוש חול נאסר.
heתנאי שאי אפשר לקיימו — חידושו של רבי
ניתוח הלכתי של דיני תנאי בקידושין לפי שיטת אפשטיין. רבי, מסדר המשנה, חידש מעבר לשיטות רב יהודה בן תימא וחכמים: לא רק תנאי שאי אפשר לקיימו מתחילתו, אלא תנאי שרק בסופו נהיה בלתי אפשרי בגלל שינוי מצב. ההבחנה בין 'תחילתו' ל'סופו' מלמדת על כוונת המתנה ועל תוקף הקידושין.