תורת חסד ושחרור עבדים — הלכה למעשה מול חומרות
המצווה הראשונה אחרי עשרת הדיברות היא שחרור עבדים — התורה כולה חסד. השיעור מבחין בין הלכה למעשה לבין חומרות שאינן הלכה, ומזהיר מפני הנטייה להחמיר על חשבון האהבה לישראל ולארץ ישראל כקריטריון ליחס לחילונים.
heכוונה בקריאת שמע ותורה מן השמיים
עיון בסוגיית הכוונות בקריאת שמע לפי מסכת ברכות. מניטו מראה את ההתפתחות ההלכתית מכוונה בכל הפרשיות ועד כוונה במילה אחד בלבד. הוא מרחיב על משמעות הביטוי תורה מן השמיים ושואל מה בדיוק אומר מי שמכחיש זאת.
heתורת חסד, עבד עברי ואהבת הבריות
מניטו מסביר שמצוות שחרור עבד עברי היא תורת חסד ולא דין — המצווה הראשונה אחרי עשרת הדיברות. הוא מבחין בין הלכה למעשה לבין הלכה מהספרים, מבקר מחמירים שחומרותיהם הן טירוף ולא הלכה, ומדגיש את חובת אהבת הבריות — כולל החילונים שמחוברים לעם ישראל ולארצו.
heברכות הנהנין, הנאה ושמחה
מניטו מסביר שהמצוות לא ניתנו להנאה, ולכן כל הנאה מהעולם אסורה בלי ברכה — כי כל העולם הוא הקדש. הברכה מוציאה את ההקדש והופכת הנאה לשמחה ומתנה מהבורא. הוא מדמה זאת לקידושין ושבע ברכות — צריך ברכה כדי להתיר את ההנאה, כשם שצריך קידוש כדי להתיר אישה לבעלה.
heהלל ביום העצמאות - ברכה או בלי ברכה
דיון בשאלת אמירת הלל עם ברכה ביום העצמאות. מניטו טוען שאין היגיון באמירת הלל בלי ברכה ומקשר למחלוקת רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי על גאולה בהתחלתה. הוא מבקר את הפחד לפסוק ומשווה למחלוקת המזרחי ואגודת ישראל.