תפארת ישראל - שיעור 15: גאולה וקדושה בפרשת משפטים
השיעור עוסק בהמשך פרשת משפטים לאחר מעמד הר סיני ופרשת יתרו. מניטו מנתח את מושג הגאולה דרך המדרש, ומראה כיצד משה רבנו מגלה לעם את הנבואה. הדיון עובר לגילוי האלוהי בימי אחשורוש ולמגילת אסתר, תוך בחינת הקשר בין קבלת התורה לגאולה.
heתפארת ישראל 16 - ייחוד עם ישראל וקבלת התורה
השיעור עוסק בייחוד עם ישראל בין האומות ובקשר בינו לבין התורה. מניטו מביא פסוקים מתהילים על נדיבי עמים ומסביר שישראל הוא דגם של אחדות האנושות כולה. נדון הרעיון שקיום העולם תלוי בקשר בין ישראל לתורה, ושאי אפשר להשתחרר מייעוד זה.
heתשובה כמוטיבציה של הבריאה
מניטו מסביר שהתשובה היא המוטיבציה של כל ההיסטוריה. הבריאה היא ריחוק מהבורא, והאדם צריך ללמוד ללכת בעצמו ולחזור מרצונו. חטא אדם הראשון היה הכרחי כדי שנלמד שתשובה אפשרית. הפחד מעונש מונע חזרה, ולכן הקב"ה גילה את מוסד התשובה — שזדונות נהפכות לזכויות.
heחמץ, יצר הרע ומתן תורה — תפארת ישראל
מניטו מסביר את הקשר בין חמץ ליצר הרע: החמץ הוא שאור שבעיסה שנותן חיות. כשיש תורה אין צריך להרחיק את היצר אלא יש לו מקום קדוש — לכן ביום מתן תורה מביאים שתי הלחם חמץ. הוא מביא את הגמרא שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, ואת תשובת משה למלאכים — בגלל שיש קנאה ושנאה בתחתונים, ראוי להם התורה.
heפרשת דרכים, הלכה פסוקה ותורה לשמה
מניטו מסביר שהלכה פסוקה היא ההגדרה הסופית של חשיבות התורה — היא המוציאה מפרשת דרכים, מהניגוד בין ימין לשמאל. תלמיד חכם ביום המיתה הוא בפרשת דרכים כי מסולק מנטיית הגוף. הוא דן בתורה לשמה — עבודה ללא כוונה לקבל שכר, כפי שנלמד מקורבן פסח הנאכל על השובע.
heהתורה אינה טבעית — שלוש בחינות של טוב
מניטו מסביר לפי המהר"ל שהתורה אינה שייכת לעולם הטבע — היא אלוקית, וניתנה לעולם שלנו דרך זכות משה. דברי תורה אינם טובים מפני שנכתבו — אלא נכתבו מפני שהם טובים מעצמם. כוח התורה שבעל פה עדיף מהתורה שבכתב: חכמי ישראל יודעים מה טוב מעצמו ומאמתים זאת מכתבי הקודש.
heשלוש בחינות בתורה: טוב, מחויב, וחכמה
מניטו מסביר שלוש מדרגות בתורה: 1) דבר טוב בעצמו (כמו כבד את אביך) — מתגלה דרך ניסיון החיים. 2) דבר מחויב — כי נכתב בתורה ולכן הוא ציווי. 3) חכמה — השכל מסכים אחרי שהלב מבין. ההבדל בין מצוות (חובה) למעשים טובים (רצון ללא חובה). הטוב הוא מה שיכול להתקיים במציאות.
heפרשת דרכים — בעלי תשובה, צדיקים והדרך הישרה
מניטו מסביר את הגמרא במקום שבעלי תשובה עומדים — בעלי תשובה עומדים כי עברו מבחן, צדיקים גמורים ממשיכים הלאה (הולכים). הוא מנתח את מושג פרשת דרכים לפי המהר"ל: לא צומת אלא דרך מפורשת — הנקודה שבה מגיעים נוכח ה" ללא נטייה ימין ושמאל. זו הדרך הישרה.