ארכיון שיעורי הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו)

📚 צפייה חופשית בתקצירים — הירשם לגישה מלאה לקבצי שמע ותמלולים | התחבר
💬
שאל את מניטו שאל שאלה על שיעורי הרב מניטו או בקש דבר תורה בסגנונו
←
כל השפות ar de el אנגלית es צרפתית עברית it pt yi
הכל אבות אגדה - תחיית המתים אורות הגאולה - הרב קוק אורות הראי'ה אורות הראיה אחר אחר / לא מניטו אחר / תמלול לא זמין אמונה אמונה - גלגול נשמות אמונה וגאולה אמונה ומחשבה ארץ ישראל בראשית בראשית - ויגש בראשית - וישב בראשית - פרשת לך לך בראשית - תולדות בראשית ומדרש בראשית ופרשת השבוע בראשית רבה גאולה גאולה - משיחיות גאולה והיסטוריה גאולה ומחשבת ישראל גאולה ומשיח גאולה ומשיחיות גמרא ומדרש דרך חיים דרך חיים - מהר'ל דרך חיים למהרל הגדה של פסח וקבלה הלכה הלכה - שבת ויום טוב הלכה / מועדים ומצוות הלכה / רגלים הלכה וארץ ישראל הלכה ואתיקה הלכה ומחשבה הלכה ומחשבת ישראל הלכה וקבלה הנצחה - מניטו הנצחה ואירועים הספד הרב קוק הרב קוק ומחשבת ישראל הרב קוק וציונות זהות יהודית זוהר - ישמעאל וישראל זיכרון ומורשת חברה ישראלית חגי ישראל חגים חינוך חנוכה חנוכה ומחשבת ישראל חסידות - חנוכה חסידות - פורים חסידות וקבלה טעמי המקרא יום העצמאות ימים נוראים לימוד עברית מדע ואמונה מדרש מדרש - בריאה מדרש / יוסף והשבטים מדרש / שמות רבה מדרש ואגדה מדרש ומחשבת ישראל מדרש רבה מדרש רבה לך לך מדרש רבה שמות מהר"ל מהר'ל מהרל - גבורות השם מהרל - דרך חיים מהרל - תפארת ישראל מוזיקה מוסר מוסר והלכה מוסר ומחשבה מוסר ומחשבת ישראל מועדים מועדים (חגים) מחשבה יהודית מחשבת ישראל מחשבת ישראל - גאולה מחשבת ישראל - גלות מחשבת ישראל - מהר'ל מחשבת ישראל / אבות מחשבת ישראל / בחירת ישראל מחשבת ישראל / ברכה וזהות מחשבת ישראל / גאולה ואקטואליה מחשבת ישראל / גאולה וגלגול מחשבת ישראל / גרות וברית מחשבת ישראל / הלכה וסמכות מחשבת ישראל / זהות מחשבת ישראל / זהות יהודית מחשבת ישראל / מהר״ל מחשבת ישראל / מהר״ל וגלות מחשבת ישראל / מהר״ל — תפארת ישראל מחשבת ישראל / מוסר ומידות מחשבת ישראל / משיחיות מחשבת ישראל / נבואה מחשבת ישראל / נשמה כללית מחשבת ישראל / נשמות מחשבת ישראל / ציונות וגאולה מחשבת ישראל / שואה וקיום מחשבת ישראל / תורה מחשבת ישראל / תורה והלכה מחשבת ישראל / תורה ומדע מחשבת ישראל / תשובה מחשבת ישראל וגאולה מחשבת ישראל וחינוך מחשבת ישראל ומוסר מחשבת ישראל וציונות מחשבת ישראל וקבלה מסירת התורה משיחיות משיחיות ומחשבת ישראל משיחיות וקבלה משפטים מתן תורה נביאים נתיבות עולם - מהר'ל סיוניסם דתי עבודת הקורבנות על מניטו פורים וחסידות פילוסופיה יהודית פרקי אבות פרשה פרשנות מקרא פרשת בא פרשת בראשית פרשת בשלח פרשת השבוע פרשת השבוע / לך לך פרשת ויצא פרשת וירא - ישמעאל וישראל פרשת וישב - גלות וגאולה פרשת וישלח פרשת חיי שרה - ישמעאל פרשת לך לך פרשת לך לך - אמונה פרשת לך לך - מדרש פרשת לך לך - מדרש רבה פרשת נוח פרשת שבוע פרשת שבוע / בראשית פרשת שמות פרשת תולדות ציונות ואמונה ציונות וגאולה ציונות והיסטוריה קבלה קבלה - אורות הראי'ה קבלה - בריאה קבלה - מידות קבלה - ספירות קבלה - תורת הנפש קבלה - תיקון עולמות קבלה / בריאת העולם קבלה / חבורות קבלה / חסידות קבלה / י״ג מידות הרחמים קבלה / מלאכים קבלה / ספירות קבלה / ספירות ואישים קבלה / ספירות ועבודת ה׳ קבלה / עץ החיים קבלה / עץ חיים קבלה / ציון וירושלים קבלה / צמצום קבלה / שבירת הכלים קבלה / שם ה׳ וישראל קבלה / שערי אורה קבלה / תפילה וכוונות קבלה ובראשית קבלה וגאולה קבלה והיסטוריה קבלה והלכה קבלה וחסידות קבלה ומוסר קבלה ומחשבת ישראל קבלה ומידות קבלה וסוד קבלה ופרשנות קבלה ותפילה קריאת התורה ראיונות / אקטואליה רב קוק שבת וקבלה שירה שמות ומדרש שפה ותרבות תהילים תורה תורה ומקרא תורה שבעל פה תלמוד תלמוד והלכה תלמוד ומחשבת ישראל תפארת ישראל תפילה תפילה / הקלטה תפילה / עמידה תפילה / שמונה עשרה תפילה והלכה תפילה ומחשבת ישראל תפילה וקבלה תשובה Bereishit and thought Bereshit Divers Fêtes / Hanoucca Kabbale Kabbale / Sfirot et Noms divins Kabbale / Shaarei Ora Kabbale / Tsimtsoum Maharal Moadim Paracha Paracha - Bereshit Parashat Hashavua Parashat Hashavua / Bereshit Parashat Hashavua / Ki Tissa Parashat Hashavua / Lekh Lekha Parashat Hashavua / Vayishlah Pensee juive Pensee juive / Torah et Mitsvot Pensée juive Pensée juive / Beit HaMikdash Pensée juive / Emouna Pensée juive / Galout et Gueoula Pensée juive / Identité Pensée juive / Névoua et Prophétie Pensée juive / Sionisme et Messianisme Pensée juive / Teshouva Philosophie juive / Morale Rav Kook Talmud / Etude de Torah Talmud / Pirqé Avot Talmud / Tefila Tanakh / Yeshayahou Tefila Tefila and Kabbale kabbalah tefila
170 שיעורים — עמוד 4 מתוך 4
he

תפארת – יופי המידות ורפואת הנפש

קבלה

תפארת היא ייחוד המידות – כוח שיכול להיות גם חסד וגם גבורה. התפילין הן פאר במובן זה, והקב״ה מניח תפילין ואומר מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. האישה נקראת משיבת נפש כמו התורה, והרפואה הקדומה השתמשה ביופי ובאיזון לרפואת הנפש.

he

ייחוד המידות – חסד וגבורה

קבלה

מידת החסד ומידת הדין סותרות לפי השכל הטבעי, אך האמונה מלמדת שהן אחד – גבר עלינו חסדו, הגבורה שהיא החסד. חוכמת הקבלה היא חוכמת האמונה, למעלה מהשכל אך לא נגדו מההיגיון.

he

צלם ודמות – שמע ישראל וסוד הייחוד

קבלה

הבדל בין צלם לדמות: הבריאה היא בצלם והעשייה בדמות. שמע ישראל מייחד את ההוויה מבחינת אחד בלבד, ואהבה משלימה את הייחוד. שת נולד בדמותו כצלמו של אדם – הוא התיקון של מה שנכשל אצל הבל, ונשמתו בדרך לתקן את העולם.

he

סוד אות ה' אחרונה וספירת המלכות

קבלה

מניטו מלמד על סוד אות ה' אחרונה שבשם ההוויה, שהיא ספירת המלכות — בית הקיבול המאחד את כל האורות. אסור להזכיר את שם ה' בלי להכיר במלכותו, ולכן השם אדנ-י הוא הכלי דרכו ניגשים לשם. נדון ההבדל בין ייחודים לשלמות הייחוד, ומשימת עם ישראל לאחד את השם בעולם הזה.

he

קדושה, ידיעת ה' ואמונת אברהם

קבלה

מניטו מסביר כיצד קדושת ה' עולה ככל שקדושתנו עולה, לפי עקרון שהמשפיע מקבל במה שמשפיע. הוא דן בסוגיית ידיעת ה' את הפרטים — כמשפיע, הוא יודע מהו להיות מקבל. בהמשך מוסבר שאברהם הכיר את בוראו דרך הכרת עצמו כבריאה, וזהו עניין מוסרי של ענווה ולא תיאולוגיה מופשטת.

he

מידת כה וברכת כוהנים — אברהם, יצחק ויעקב

קבלה

ניתוח קבלי של הביטוי 'כה' כמידה רוחנית המקשרת בין ברכת הכוהנים לאבות. השיעור עוסק בהבדל בין אברהם (חסד), יצחק (דין) ויעקב (אמת), ובקשר של כל אחד מהם למידת 'כה'. ברכת כוהנים באה מאת ה' ולכן ממידה גבוהה יותר מברכת האבות עצמם. הדיון כולל גם את סוד מידת אלוקים (86) וההבדל בין בריאה לבורא.

he

חמישים שערי בינה ותולדות הנשמה

קבלה

עיון בספירת הבינה ומשמעותה: חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד. בינה היא סוד התולדות — בנים דרך בינה, בנות דרך תבונה. השיעור מסביר את הקשר בין מוח האב לבן בסוד הבינה והדעת, ואת כוונות המקובלים בשעת הזיווג. רבי עקיבא לימד 'ואהבת לרעך כמוך' ככלל גדול בתורה — ומשה רבנו קיים זאת בשלמות.

he

תפילה כנבואה וקדושת חוץ לעומת קדושת פנים

קבלה

מניטו מסביר שמעיקרה רק נביאים יכלו להתפלל, כי תפילה היא דיבור בין הבריאה לבורא. הוא דן בשחיטת קורבן פסח בחוץ ובמושג קדושה טבעית של הרב קוק — שורש הקדושה שבחוץ עמוק יותר מהקדושה הגלויה שבפנים. בגלות חיינו קדושה מלאכותית מנותקת מהטבע, ורק בחזרה לארץ ישראל מתגלה שכבודו מלא עולם.

he

מידת המלכות וסוד הכוונה במצוות

קבלה

מידת המלכות (אדנ-י) היא בית קיבול לשלוש המידות: אל (חסד), אלוקים (דין), והשם (רחמים). לפי התגברות אחת המידות כך פועלת המלכות. 'דע מה למעלה ממך' — הבריאה גורמת לרצון העליון. בעניין כוונת המצוות: מי שעושה מצווה בדיוק בזמנה לא צריך ברכה כי הזמן הוא הכוונה, אך מי שאינו בדיוק בזמן צריך כוונה לצאת.

he

ספירת הבינה, משה המליץ וחמישים שערים

קבלה

מניטו מלמד על ספירת הבינה כמפתח להבנת הבורא דרך הבריאה. משה רבנו הוא 'איש האלוקים' — חציו למעלה וחציו למטה, המליץ בין ה' לישראל. חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חוץ מאחד. סוד התשובה הוא מעבר ממדרגת טומאה למדרגת טהרה מקבילה, וכך קונים מדרגה בבינה.

he

ברית מילה, ישמעאל וזכות הארץ — מהזוהר

קבלה

מניטו לומד קטע מהזוהר על הקשר בין ברית המילה של ישמעאל לזכותו בארץ הקודש. שר ישמעאל טען לפני הקב'ה שמכיון שישמעאל נימול, מגיע לו חלק. הקב'ה נתן לישמעאל חלק בארץ כל עוד היא ריקה מישראל. הזוהר מנבא שישמעאל ישלוט בארץ עד שתתמלא זכות בני ישראל, ואז יעוררו מלחמות גדולות.

he

נפש השנית בישראל, חלק אלוקה ממעל ונשמת המשיח

קבלה

מניטו מלמד מתוך ספר התניא על הנפש השנית בישראל שהיא 'חלק אלוקה ממעל ממש'. הוא מקשר למדרש 'ישראל עלו במחשבה' ולפסוק 'תוצא הארץ נפש חיה' שרומז לנשמת המשיח. דן במחלוקת אם נשמת המשיח מהנשמות הישנות או החדשות, ובהבדל בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד בהקשר זה.

he

עשר ספירות, שמות הקודש וסוד הצמצום

קבלה

מניטו מלמד את עשרת שמות הקודש המקבילים לעשר הספירות: כתר — אהיה, חכמה — י-ה, בינה — הוי'ה במילוי אלקים, חסד — אל, גבורה — אלקים, תפארת — הוי'ה, נצח — ה' צבאות, הוד — אלקים צבאות, יסוד — אל חי, מלכות — אדנ-י. הוא מסביר את סוד הצמצום: נברא חלל ריק ובו נכנס קו (צינור = אותיות רצון) שממנו מתפשטות הספירות.

he

תפארת - איחוד המידות והספירות

קבלה

מניטו מלמד את מושג התפארת בקבלה כאיחוד כל המידות מחסד ועד יסוד. הדיון עוסק ביחס בין הספירות העליונות (חכמה-בינה) לתחתונות, במלכות ככלי של תפארת שאין לה אור עצמי, ובשתי הדרכים של חכמי הקבלה - להוריד למטה מה שלמעלה או להעלות למעלה מה שלמטה. מניטו מסביר שהתגלות אין-סוף בעולם היא תפארת, ולכן בכוונות התפילה ברוך אתה מכוון לתפארת.

he

אותיות השם - סוד האות ו'ו וספירת התפארת

קבלה

מניטו מלמד את ההקבלה בין אותיות שם הוי'ה, הספירות והעולמות. האות ו'ו מכוונת לשש ספירות התפארת (מחסד עד יסוד) והיא הקו האמצעי המאחד את כל הממדים. הדיון עוסק בשמות הקודש המתאימים לכל ספירה, ביחס בין הוא (הנסתר) לשמו (ההתגלות), ובסוד המספר שש המופיע הן בשטח והן בזמן.

he

מידת הדין והצמצום - למה העולם לא יכול להתקיים

קבלה

מניטו מבאר שלפי מידת הדין אין אפשרות לקיום העולם, כיוון שאין זולת האין-סוף. סוד הצמצום מאפשר את הבריאה, ושיתוף מידת הרחמים למידת הדין הוא תנאי לקיום. הדיון עוסק בהבדל בין פרשה ראשונה של בראשית (תוכנית - מידת הדין) לפרשה שנייה (עשייה - שיתוף הרחמים), ובסוד התחלת התורה באות ב'ית (לשון ברכה) ולא באל'ף (לשון ארור).

he

תפארת ישראל 5 - גן עדן, עולם הבא והבחירה

קבלה

מניטו מבאר שגן עדן ועולם הבא הם אותו עולם, אלא שגן עדן ניתן כמתנת חינם ועולם הבא נקנה בזכות הבחירה בעולם הזה. הדיון עוסק בירידת הנשמה לעולם כמעבר מבת בבית אביה לאישה בבית בעלה, בסדר הספירות כפי שנרמז בששת ימי הבריאה, ובהבדל בין עולם האמת (מחשבת הבורא) לעולם הטבע (עולם המום).

he

אותיות השם - סוד האות ו'ו וספירת התפארת

קבלה

מניטו מלמד את ההקבלה בין אותיות שם הוי'ה, הספירות והעולמות. האות ו'ו מכוונת לשש ספירות התפארת (מחסד עד יסוד) והיא הקו האמצעי המאחד את כל הממדים. הדיון עוסק בשמות הקודש המתאימים לכל ספירה, ביחס בין הוא (הנסתר) לשמו (ההתגלות), ובסוד המספר שש המופיע הן בשטח והן בזמן.

he

ספירת היסוד - צדיק, שלום וטוב

קבלה

מניטו מלמד על ספירת היסוד (צדיק) ותפקידה להפוך כל השפעה - חסד או דין - לטוב. הדיון עוסק בסוד הרשימו שנשאר אחרי הסתלקות האור, ביחס בין פנים (אור) לחוץ (חושך), ובכך שצדיקים אפילו במיתתם נקראים חיים. מניטו מסביר את הכינוי שלום לספירת היסוד ומקשר לשלמה המלך ולשיר השירים.

he

שמות הקודש כלבושי המלך - ייחוד המידות

קבלה

מניטו מלמד שכל שמות הקודש והכינויים (רחום, חנון וכו') הם כמלבושים שהמלך מתלבש בהם, ואינם חלק מעצם המלך שהוא למעלה מכל גילוי. התשובה אפשרית רק לפני מי שהוא אחד מעל למידות, כי החוטא חטא כלפי מידת הדין. הדיון עוסק גם בהבדל בין ידיעת האבות (קבלה) לידיעת ישראל (גילוי ישיר בסיני) ובמשמעות דיינו בהגדה.