ארכיון שיעורי הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו)

📚 צפייה חופשית בתקצירים — הירשם לגישה מלאה לקבצי שמע ותמלולים | התחבר
💬
שאל את מניטו שאל שאלה על שיעורי הרב מניטו או בקש דבר תורה בסגנונו
כל השפות ar de אנגלית es צרפתית עברית it pt yi
הכל אבות אגדה - תחיית המתים אורות הגאולה - הרב קוק אורות הראי'ה אורות הראיה אחר / לא מניטו אחר / תמלול לא זמין אמונה אמונה - גלגול נשמות אמונה וגאולה אמונה ומחשבה ארץ ישראל בראשית בראשית - ויגש בראשית - וישב בראשית - פרשת לך לך בראשית - תולדות בראשית ומדרש בראשית ופרשת השבוע בראשית רבה גאולה גאולה - משיחיות גאולה והיסטוריה גאולה ומחשבת ישראל גאולה ומשיח גאולה ומשיחיות גמרא ומדרש דרך חיים דרך חיים - מהר'ל דרך חיים למהרל הלכה הלכה - שבת ויום טוב הלכה / מועדים ומצוות הלכה / רגלים הלכה וארץ ישראל הלכה ואתיקה הלכה ומחשבה הלכה ומחשבת ישראל הנצחה - מניטו הנצחה ואירועים הספד הרב קוק הרב קוק ומחשבת ישראל הרב קוק וציונות זהות יהודית זוהר - ישמעאל וישראל זיכרון ומורשת חברה ישראלית חגי ישראל חגים חינוך חנוכה חנוכה ומחשבת ישראל חסידות - חנוכה חסידות - פורים חסידות וקבלה טעמי המקרא יום העצמאות ימים נוראים לימוד עברית מדע ואמונה מדרש מדרש - בריאה מדרש / יוסף והשבטים מדרש / שמות רבה מדרש ואגדה מדרש ומחשבת ישראל מהר"ל מהר'ל מהרל - גבורות השם מהרל - תפארת ישראל מוזיקה מוסר מוסר והלכה מוסר ומחשבה מוסר ומחשבת ישראל מועדים מועדים (חגים) מחשבה יהודית מחשבת ישראל מחשבת ישראל - גאולה מחשבת ישראל - גלות מחשבת ישראל - מהר'ל מחשבת ישראל / אבות מחשבת ישראל / בחירת ישראל מחשבת ישראל / ברכה וזהות מחשבת ישראל / גאולה ואקטואליה מחשבת ישראל / גאולה וגלגול מחשבת ישראל / גרות וברית מחשבת ישראל / הלכה וסמכות מחשבת ישראל / זהות מחשבת ישראל / זהות יהודית מחשבת ישראל / מהר״ל מחשבת ישראל / מהר״ל וגלות מחשבת ישראל / מהר״ל — תפארת ישראל מחשבת ישראל / מוסר ומידות מחשבת ישראל / משיחיות מחשבת ישראל / נבואה מחשבת ישראל / נשמה כללית מחשבת ישראל / נשמות מחשבת ישראל / ציונות וגאולה מחשבת ישראל / שואה וקיום מחשבת ישראל / תורה מחשבת ישראל / תורה והלכה מחשבת ישראל / תורה ומדע מחשבת ישראל / תשובה מחשבת ישראל וגאולה מחשבת ישראל וחינוך מחשבת ישראל ומוסר מחשבת ישראל וציונות מחשבת ישראל וקבלה מסירת התורה משיחיות משיחיות ומחשבת ישראל משיחיות וקבלה משפטים מתן תורה נביאים נתיבות עולם - מהר'ל סיוניסם דתי עבודת הקורבנות על מניטו פילוסופיה יהודית פרקי אבות פרשה פרשנות מקרא פרשת בא פרשת בראשית פרשת בשלח פרשת השבוע פרשת השבוע / לך לך פרשת וירא - ישמעאל וישראל פרשת וישב - גלות וגאולה פרשת וישלח פרשת חיי שרה - ישמעאל פרשת לך לך פרשת לך לך - אמונה פרשת לך לך - מדרש פרשת לך לך - מדרש רבה פרשת נוח פרשת שבוע פרשת שבוע / בראשית פרשת תולדות ציונות ואמונה ציונות וגאולה ציונות והיסטוריה קבלה קבלה - אורות הראי'ה קבלה - בריאה קבלה - מידות קבלה - ספירות קבלה - תורת הנפש קבלה - תיקון עולמות קבלה / בריאת העולם קבלה / חבורות קבלה / חסידות קבלה / י״ג מידות הרחמים קבלה / מלאכים קבלה / ספירות קבלה / ספירות ואישים קבלה / ספירות ועבודת ה׳ קבלה / עץ החיים קבלה / עץ חיים קבלה / ציון וירושלים קבלה / צמצום קבלה / שבירת הכלים קבלה / שם ה׳ וישראל קבלה / שערי אורה קבלה / תפילה וכוונות קבלה ובראשית קבלה וגאולה קבלה והיסטוריה קבלה וחסידות קבלה ומוסר קבלה ומחשבת ישראל קבלה ומידות קבלה וסוד קבלה ופרשנות קבלה ותפילה קריאת התורה ראיונות / אקטואליה ראש השנה רב קוק שמות ומדרש שפה ותרבות תהילים תורה תורה ומקרא תורה שבעל פה תלמוד תלמוד והלכה תלמוד ומחשבת ישראל תפארת ישראל תפילה תפילה / הקלטה תפילה / עמידה תפילה / שמונה עשרה תפילה והלכה תפילה ומחשבת ישראל תפילה וקבלה תשובה Actualite et Israel Anthropologie juive Autre Bereishit and thought Bereshit Bereshit Rabba Bible Bible et pensee juive Biographie Biographie / Hommage Béréchit (Création) Cantique des Cantiques Chagim Conferences / Dialogue judeo-chretien Conversion Conversion et identité juive Dialogue interreligieux Divers Ecrits bibliques Eretz Israel Exegese biblique Exode et Parashat Hashavua Exode et Pessah Famille d'Abraham - Bereshit Feste ebraiche Fetes Fetes / Hanoukka Fetes / Pourim Fetes / Souccot Fetes juives Fêtes / Hanoucca Fêtes / Pessah Fêtes et Meguilot Fêtes et calendrier Fêtes juives Fêtes juives et liturgie Genese Genèse Guemara Guemara Sanhedrin Gueoula et Messianisme Haggadah Haggadah et Pâque Haggadah et Talmud Halakha Halakha - Fetes Halakha - Mariage Halakha / Femmes et Mitsvot Halakha / Shabbat Halakha et Tshouva Halakha et liturgie Halakha et mitzvot Halakha et pensee juive Halakha et pensée juive Halakha et société Halakha et tradition orale Halakha et éthique Hassidisme et Halakha Histoire biblique Histoire de la pensée juive Histoire juive Histoire juive et civilisation Histoire juive et messianisme History Holidays - Shavuot Hommage Hommage - Andre Neher Hommages et témoignages Identité juive Identité juive - Exil et diaspora Identité juive et sionisme Jewish Thought Judaisme et christianisme Judaïsme et christianisme Jüdisches Denken Kabbalah Kabbale Kabbale - Arizal Kabbale - Dialectique Kabbale - Histoire Kabbale - Noms divins Kabbale - Prière Kabbale / Concepts fondamentaux Kabbale / Ethique Kabbale / Introduction Kabbale / Questions fondamentales Kabbale / Sfirot et Noms divins Kabbale / Shaarei Ora Kabbale / Tsimtsoum Kabbale et Eretz Israël Kabbale et Maharal Kabbale et histoire Kabbale et lettres hébraïques Kabbale et pensée juive Kabbale et philosophie Kabbale et priere Kdoucha (Sainteté) Kouzari Kouzari - Philosophie juive Langue hebraique Liturgie Liturgie et priere Liturgie et prière Machshava - Couple Machshava - Creation Machshava - Education Machshava - Identite Machshava - Kedoucha Machshava - Matan Torah Machshava - Midot Machshava - Philosophie Machshava - Tefila Machshava - Torah Machshava - Transmission Maharal Maharal - Hanouka Maharal - Methode Maharal - Midot Maharal - Revelation Matan Torah Maïmonide et identité juive Maïmonide et pensée juive Mchshevet Israel Messiah Messianisme Messianisme et histoire juive Messianisme et sionisme Messie Midrash Midrash Rabba Lekh Lekha Moadim Moadim (Fêtes) Monotheisme et pensee juive Morale Morale et pensée juive Moussar - Midot Méthodologie juive Orot HaRav Kook Paracha Paracha - Bamidbar Paracha - Bereshit Paracha - Devarim Paracha - Shemot Paracha / Berechit Paracha / Chemot Paracha Bereshit Paracha Vaéra Paracha de la semaine Paracha et halakha Parachiot - Béréchit Parachiot - Shemot Parachiot - Đayé Sarah Parashat Balak Parashat Bereshit Parashat Be’houkotai Parashat Hashavouâ Parashat Hashavua Parashat Hashavua - Aharei Mot Parashat Hashavua - Balak Parashat Hashavua - Bereshit Parashat Hashavua - Ki Tissa Parashat Hashavua - Vayetse Parashat Hashavua - Vayikra Parashat Hashavua / Balak Parashat Hashavua / Bereshit Parashat Hashavua / Bo Parashat Hashavua / Ekev Parashat Hashavua / Hayei Sarah Parashat Hashavua / Kedoshim Parashat Hashavua / Ki Tissa Parashat Hashavua / Lekh Lekha Parashat Hashavua / Mishpatim Parashat Hashavua / Noah Parashat Hashavua / Shemot Parashat Hashavua / Toledot Parashat Hashavua / Tsav Parashat Hashavua / Vayakhel-Pekoudei Parashat Hashavua / Vayehi Parashat Hashavua / Vayera Parashat Hashavua / Vayetse Parashat Hashavua / Vayishlah Parashat Hashavua et actualité Parashat Hayei Sarah Parashat Lekh Lekha Parashat Lekh Lekha - Identité juive Parashat Massé - Commentaire biblique Parashat Noa’h Parashat Toledot Parashat Vayehi Parashat Vayeshev - Commentaire biblique Parashat Vayeshev - Joseph et l'exil Parashat Vayetse Parashat Vayikra Parshanut Patriarches Patriarchs Pensamento judaico Pensamiento de Israel Pensamiento judio / Torah y Creacion Pensamiento judío Pensee juive Pensee juive / Abraham Pensee juive / Etat dIsrael Pensee juive / Ethique et Halakha Pensee juive / Ethique et Societe Pensee juive / Halakha et Ethique Pensee juive / Histoire Pensee juive / Histoire et Identite Pensee juive / Identite Pensee juive / Israel et les nations Pensee juive / Liturgie et foi Pensee juive / Matan Torah Pensee juive / Messianisme Pensee juive / Prophetie Pensee juive / Questions diverses Pensee juive / Societe Pensee juive / Techouva Pensee juive / Torah et Epreuve Pensee juive / Torah et Mitsvot Pensee juive / Torah et Societe Pensee juive / Torah et nations Pensee juive contemporaine Pensee juive et actualite Pensee juive et prophetie Pensée d'Israël Pensée du Rav Kook Pensée juive Pensée juive / Amida - Guevourot Pensée juive / Beit HaMikdash Pensée juive / Emouna Pensée juive / Galout et Gueoula Pensée juive / Identité Pensée juive / Islam et Judaïsme Pensée juive / Israël Pensée juive / Liberté et Libération Pensée juive / Liberté et Providence Pensée juive / Névoua et Prophétie Pensée juive / Sionisme et Messianisme Pensée juive / Teshouva Pensée juive et Shavuot Pensée juive et Torah Pensée juive et actualité Pensée juive et civilisation Pensée juive et couple Pensée juive et exil Pensée juive et hassidisme Pensée juive et histoire Pensée juive et identité Pensée juive et messianisme Pensée juive et philosophie Pensée juive et sionisme Pensée juive et universalisme Pensée juive et éthique Pessah Pessah et histoire juive Philosophie Philosophie de l'histoire Philosophie et Kabbale Philosophie et Torah Philosophie juive Philosophie juive / Confrontation Philosophie juive / Definition Philosophie juive / Kouzari Philosophie juive / Maharal Philosophie juive / Maharal — Tiferet Israel Philosophie juive / Morale Philosophie juive / Rambam Philosophie juive / Theologie Philosophie juive et Halakha Philosophie morale Pirkei Avot Pirké Avot - Commentaire Pourim Pourim - Philosophie juive Prayer Prayer - Kabbalah Priere Prière et liturgie Prière et pensée juive Prière et philosophie juive Prophecy Prophètes Prophétie Prophétie et Messianisme Prophétie et révélation Qabale Rambam Rambam - Philosophie morale Rav Kook Science et Torah Shabbat Shabbat et pensée juive Shoah Shoah et pensee juive Sionisme Sionisme - Histoire Sionisme - Machshava Sionisme et Israël Sionisme et histoire Sionisme et tradition Sionisme et éducation Sionisme religieux Société israélienne Sur Manitou Séminaires et conférences Talmud Talmud - Aggada Talmud - Gueoula Talmud - Kidouchin Talmud - Machshava Talmud - Method Talmud - Tshouva Talmud / Baba Batra Talmud / Etude de Torah Talmud / Halakha Talmud / Pirqé Avot Talmud / Sanhedrin Talmud / Tefila Talmud Torah - Methode Talmud et Halakha Talmud et méthodologie Talmud et prière Tanakh Tanakh - Kohelet Tanakh / Kohelet Tanakh / Shir Hashirim Tanakh / Tehilim Tanakh / Yeshayahou Tefila Tefila (Prière) Tefila - Kriat Shema Tefila and Kabbale Tefilah Temoignages / Sur Manitou Teshouva Teshouva et prophètes Torah Torah - Ta'am Hamitzvot Torah et Halakha Torah et Midrash Torah et commentaires Torah et halakha Torah et identité juive Torah et paracha Torah et pensée juive Torah et prière Tshouva et Yom Kippour Yom HaAtsmaout Yom Yeroushalaim kabbalah tefila Éducation Éducation et Torah Éducation juive
149 שיעורים — עמוד 3 מתוך 3
he

אלוהים אחרים — מחלוקת הגור אריה והרמ'ם על קיומם

קבלה

האם לאלוהים אחרים יש מציאות? לפי אריה'ם, קיומם בא מכוח אמונת המאמין בהם. לפי הגור אריה (שיטת הקבלה), יש קיום מציאותי לשרים ולקליפות מטעם הבורא — עד אחרית הימים. 'לא יהיה לך' = יש אלוהים אחרים אך אסור לך לעבדם. סוד האור החוזר: המחשבה של המאמין ממציאה מבחינתו את האלילים.

he

שערי אורה – חמש עולמות וחמש ספירות

קבלה

מניטו מלמד את ההקבלה בין חמש העולמות לחמש הספירות: אדם קדמון-כתר, אצילות-חכמה, בריאה-בינה, יצירה-תפארת, עשייה-מלכות. הוא מסביר ששם הויה מתגלה בעולם האצילות (חכמה), ומבחין בין שיטת שערי אורה לשיטת הארי.

he

ספירות ושמות הקודש - מלמטה למעלה

קבלה

מניטו מלמד את שמות הקודש המקבילים לספירות, בסדר מלמטה למעלה. השם הוי'ה הוא הגילוי של אין-סוף לעולמות, וספירת התפארת היא המרכזית. כל שם מתגלה לפי הספירה שדרכה הבורא מתלבש. התמלול חלקי ולא ברור דיו לתקצור מלא.

he

נפש חיה למינה - בריאת האדם והמשיח

קבלה

מניטו מלמד שהפסוק תוצא הארץ נפש חיה למינה כולל את כל סוגי הנפשות: בהמה, חיה, רמש, אדם, מלאכים, ואף נפש המשיח. הארץ הצליחה להוציא ממנה את בעלי החיים אך לא את האדם, ולכן אמר ה' נעשה אדם. בריאת האדם שונה מכל שאר הנבראים כי אין בכוח הטבע לברוא אותו. נפש המשיח היא מהנשמות הישנות ששורשן בפסוק זה.

he

ראשית — אין סוף, תורה וישראל

קבלה

ראשית' = מהות שכולה ראשית ואין לה סוף, כוח החידוש המתמיד. רש'י בחר תורה וישראל כ'ראשית' כי שניהם אין חקר — אין גבול ואין קץ. 'קוצו של יוד' מקשר בין עולמות עליונים לתחתונים. אצל אומות העולם יש גבולות, אצל ישראל אין — 'כי לי כל הארץ'. נצח ישראל = ראשית, כולו חידוש, ולכן 'לא ראה את הקץ ופחד'.

he

הזוהר על הים - דוגמה למעלה ולמטה

קבלה

מניטו מלמד מהזוהר על הים העליון כדוגמה לים התחתון. כל דבר בעולם יש לו דוגמה למעלה - לא אותו דבר בצורה אחרת אלא במהות אחרת לגמרי. הספינות העליונות הן כוחות המוליכים שפע, והגלים הם חיילות ממונים על הדין. הנפשות הזכות חוזרות למקורן דרך הים העליון ומתדיינות נגד המקטרגים.

he

ספירת היסוד, יוסף והשלום — מיעקב ועד פנחס

קבלה

השם 'שלום' שייך לספירת היסוד, שהיא יוסף ופנחס. הוו של תפארת: תחילתה יעקב, סופה יוסף. השלום מתחיל להתגלות כשיעקב שואל הרועים 'השלום לו?' — מחפש שורש השלום במשפחת אברהם. יעקב שולח את יוסף 'ראה את שלום אחיך' — ושם מתגלה הקנאה. 'ולא יכלו דברו לשלום' = כשאין שלום, מוטב שלא לדבר.

he

סוד השבת — יסוד, מלכות ואיחוד הספירות

קבלה

השבת היא עיקר העילן מלמטה למעלה — ספירת יסוד הנושאת את כוחות המלכות. 'ה' זכרנו יברך' = שהזכר שלנו (יסוד) יברך אותנו. שומר שבת כהלכתו — אפילו עובד ע'ז כדור אנוש מוחלין לו, כי בעשייה שומר שבת. 'ברוך' = מקור הברכות, לא 'ברוך תהיה'. וי'ו של תפארת: וי'ו ראשון = יעקב/תפארת, וי'ו שני = יוסף/יסוד.

he

ספירת המלכות, כנסת ישראל וקבלת התורה

קבלה

מניטו מבאר את היחס בין אין סוף לבריאה דרך עשר הספירות, ומתמקד בספירת המלכות שכינויה 'אני' ותפקידה ככלי לספירת תפארת. הוא מסביר מדוע המלכות נקראת כנסת ישראל — כי רק ישראל קיבלו את התורה והכתירו את הקב'ה כמלך. מניטו מדגיש שהתורה היא מן השמיים ולא חוכמת אדם גרידא, ושהתנאי לקבלתה הוא ענווה.

he

הכתר והחוכמה — מאין תמצא

קבלה

הפסוק 'והחוכמה מאין תמצא' מגדיר את המעבר מספירת הכתר (אין, נשלל מכל השגה) לחוכמה (התחלת המציאות). מה שלמעלה מהחוכמה אנחנו יודעים שקיים רק מכוח קל וחומר — אם העולם קיים, כל שכן מקורו. העולם מוגדר כ'יש', סיבתו מוגדרת כ'אין'. ידיעת ה'אין' היא דרך אמונה בלבד — 'דע והאמן', חוכמת האמונה שלמעלה מהשכל.

he

עולם הזה ועולם הבא - הצמצום והעשייה

קבלה

מניטו מלמד שעולם הזה הוא עולם העשייה - תוצאת הצמצום הקדמון. העולם הבא אינו עולם אחר אלא העולם הבא להתגלות בתוך עולם הזה. התמלול חלקי ולא ברור דיו לתקצור מלא.

he

מדרגות ההשגה וסוד הספירות

קבלה

מניטו מסביר מדוע הבריאה אינה מסוגלת לתפוס את הבורא בשל הפער בין האור לכלים. כל נשמה תופסת לפי מדרגתה, ואותה תורה נקראת אחרת בכל מדרגה. דיון ביחס בין ספירות אלוקות לעולמות, והסכנה של עבודה זרה כשמבדילים כוח אלוקי ממקורו.

he

מבוא לעולמות והספירות — שערי אורה

קבלה

מניטו מציג את המבנה הכללי של העולמות והספירות: מאור אין סוף דרך הצמצום והקו עד עולם העשייה. הקבלה בין עולמות (אצילות, בריאה, יצירה, עשייה) לספירות (כתר, חכמה, בינה, תפארת, מלכות), והקשר לשם המפורש ועולם האצילות.

he

בריאתו של עולם — סדר קריאת שמע וערבית קודם

קבלה

מניטו דן בשאלת הגמרא מדוע המשנה פותחת בקריאת שמע של ערבית. הסדר ערב ואח״כ בוקר נלמד מבריאתו של עולם, והקשר בין ידיעת הבורא את עולמו לבין הפער בין הבריאה לבורא.

he

תפילת הצדיק — ממעמקים קראתיך

קבלה

מניטו דן במהות תפילת הצדיק — לא למען עצמו אלא לצורך עליון. הבחנה במשמעות של מתפלל כמטיל משפט על עצמו ומשה שביקש מתנת חינם. המקובלים מגדירים עומק כמה שקרוב ורחוק בו-זמנית.

he

גבורה, צמצום ומוסר — יסוד הבריאה

קבלה

מניטו מסביר שהצמצום הקבלי משמעו התרחקות — לתת מקום לזולת. הבריאה היא מעשה מוסרי, וגבורה היא התגברות על חוקי הטבע. הברכה השנייה בתפילה (גבורות) מבטאת את יכולת הבורא לעשות ניסים. הבדל בין תפיסת התורה לתפיסה היוונית.

he

חסד ומשפט — הדרך להתעלות

קבלה

מניטו מבחין בין מידת החסד למידת הדין: החסד שייך לכל אדם בכל מדרגה, ואילו המשפט דורש שלמות. דרך החסד האדם מתעלה מעל לגשמיות והולך אחרי השם, כפי שנמצא אצל אברהם שהתרומם בזכות החסד.

he

בראשית — משמעות קבלית של ראשית

קבלה

מניטו מנתח את המשמעות הקבלית של המילה בראשית: מכתר דרך ספירת חכמה ועד אין סוף. ראשית מתפרשת על ישראל ועל התורה, והקשר בין פירוש רש״י למשמעות הספירות.

he

גן עדן ועולם הבא — בחירה ותיקון

קבלה

מניטו מבחין בין גן עדן (מתנת חינם) לעולם הבא (אותו עולם עם זכות הבחירה). הנשמה יורדת למטה כדי לעבור מבת בבית אביה לאישה בבית בעלה. דיון בספירות ובעולם התיקון.

he

אין רע יורד מן השמיים — שורש הרע

קבלה

מניטו מסביר שבמדרגת הבריאה אין רע — הרע מתגלה רק בעשייה. שורש הרע (הדין) במדרגתו כולו קדוש, אך כשמתגשם למטה נהיה רע. הבחנה בין פנים (קו היושר) לחוץ (סביב הספירות), ופסוק מיכה שאומר כי ירד רע מאת השם.

he

פנימיות האישה וסוד המקום

קבלה

שיעור בנושאי קבלה העוסק בשורש הפנימיות של האישה לעומת האיש, ובסוד המקום הקדוש שאליו חוזר אברהם. מניטו מסביר את הקשר בין רשימו לאור החוזר, בין עולם הבריאה לעולם היצירה, ואת מבנה הספירות כפי שהם משתקפים בתורת הארץ ובלימוד הקבלה.

he

סוד האות ו'ו והספירות

קבלה

שיעור בקבלה העוסק בהקבלה בין הספירות, האותיות של שם ה' המפורש, והעולמות. מניטו מסביר את מקומה של ספירת התפארת כקו האמצעי המאחד את כל הממדים, את סוד המספר שש וקשרו לאות ו'ו, ואת הרמז הגנוז במילה בראשית — בר-שית, בריאה של שש.

he

ישמעאל ועשיו - הקליפות וישראל בקבלה

קבלה

מניטו מלמד את היחס בין ישראל, עשיו וישמעאל במונחי הספירות. ישמעאל אחוז בחסד דרך אברהם, עשיו אחוז בגבורה דרך יצחק, אך ליעקב-ישראל אחיזה בכתר שמעל לכל השרים. הוא מבחין בין ישמעאל שרוצה להחליף את ישראל לבין עשיו שרואה עצמו כישראל האמיתי, ומסביר שרק גרים נקראים בני אברהם.

he

ייחוד השם, יצר הרע ותיקון העולם

קבלה

מהי הכוחות הנדרשים לאדם כדי להתגבר על הכישלון – רצון טוב, ידיעת התורה, ייחוד השם ואחריות אישית – כולם צריכים לפעול בבת אחת. היצר הרע מוצג כהגדרת העולם, הכרחית לקיוםו, והתורה ניתנה כדי לתקן אותו מבפנים. החוכמה היא להגשים את התורה בעולם הזה, לא להישאר במדרגת הלימוד בלבד.

he

סוד האיחוד והצחצחות שלמעלה מכתר

קבלה

למעלה מכתר הכל רחמים וחסד גמורים ללא תערובת, והשורשים של הקווים נקראים צחצחות. הקשר בין עשר ספירות לשלוש עשרה מידות הרחמים מתבאר דרך הצחצחות. סוד האיחוד מתגלה באופן שבו כל הספירות קשורות זו בזו ונעשות כוונה אחת.

he

מידת הדין כאחוריים של החסד ונבואת ישראל

קבלה

מידת הדין נובעת מאמיתות החסד העליון – כיון שהחסד רציני, האחוריים שלו הם דין אמיתי. נבואת ישראל נבדלת מנבואת אומות העולם בכך שהיא סגולה של הכלל ולא של הפרט, וכל נביאי ישראל חולקים אותו תוכן בסגנונות שונים. מטרת הבריאה היא חסד, אך הדרך אליה עוברת דרך הדין.

he

גילוי המידות וכוונת התפילה

קבלה

כל גילוי אלוקי הוא גילוי של ההוויה הפשוטה לפי צורך המקבל – אין שום שינוי מצד הבורא. כוונות בתפילה לפי הקבלה מותרות רק ליחידים במדרגה גבוהה, והדרך הספרדית מגבילה את הכוונות ליום הכיפורים בלבד משום סכנת השיתוף.

he

תכלית הבריאה – הטבה או תיקון שורש הדין

קבלה

המחלוקת בין המולכו לחפציבה על תכלית הבריאה: האם להטיב לנבראים ולתת להם לזכות, או לתקן את שורש הדין שהיה מלכתחילה. למעלה מהרצון אין זמן אלא סדר, והסדר הוא שורש הזמן. השתיים השלימו ביניהם והסימן הוא שבמשפחות קראו חיים ויוסף לסירוגין.

he

ישמעאל, עשיו ואחיזתם בישראל

קבלה

ישמעאל אוחז באברהם מצד החסד ועשיו ביצחק מצד הדין – שניהם קליפות של הסיטרא אחרא. עשיו מתיימר להיות ישראל האמיתי, וישמעאל מתיימר להחליף את ישראל. שם הוויה מתגלה רק בישראל – זו סגולה פנימית שאין לאומות העולם חלק בה.

he

תפארת – יופי המידות ורפואת הנפש

קבלה

תפארת היא ייחוד המידות – כוח שיכול להיות גם חסד וגם גבורה. התפילין הן פאר במובן זה, והקב״ה מניח תפילין ואומר מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. האישה נקראת משיבת נפש כמו התורה, והרפואה הקדומה השתמשה ביופי ובאיזון לרפואת הנפש.

he

ייחוד המידות – חסד וגבורה

קבלה

מידת החסד ומידת הדין סותרות לפי השכל הטבעי, אך האמונה מלמדת שהן אחד – גבר עלינו חסדו, הגבורה שהיא החסד. חוכמת הקבלה היא חוכמת האמונה, למעלה מהשכל אך לא נגדו מההיגיון.

he

צלם ודמות – שמע ישראל וסוד הייחוד

קבלה

הבדל בין צלם לדמות: הבריאה היא בצלם והעשייה בדמות. שמע ישראל מייחד את ההוויה מבחינת אחד בלבד, ואהבה משלימה את הייחוד. שת נולד בדמותו כצלמו של אדם – הוא התיקון של מה שנכשל אצל הבל, ונשמתו בדרך לתקן את העולם.

he

סוד אות ה' אחרונה וספירת המלכות

קבלה

מניטו מלמד על סוד אות ה' אחרונה שבשם ההוויה, שהיא ספירת המלכות — בית הקיבול המאחד את כל האורות. אסור להזכיר את שם ה' בלי להכיר במלכותו, ולכן השם אדנ-י הוא הכלי דרכו ניגשים לשם. נדון ההבדל בין ייחודים לשלמות הייחוד, ומשימת עם ישראל לאחד את השם בעולם הזה.

he

קדושה, ידיעת ה' ואמונת אברהם

קבלה

מניטו מסביר כיצד קדושת ה' עולה ככל שקדושתנו עולה, לפי עקרון שהמשפיע מקבל במה שמשפיע. הוא דן בסוגיית ידיעת ה' את הפרטים — כמשפיע, הוא יודע מהו להיות מקבל. בהמשך מוסבר שאברהם הכיר את בוראו דרך הכרת עצמו כבריאה, וזהו עניין מוסרי של ענווה ולא תיאולוגיה מופשטת.

he

מידת כה וברכת כוהנים — אברהם, יצחק ויעקב

קבלה

ניתוח קבלי של הביטוי 'כה' כמידה רוחנית המקשרת בין ברכת הכוהנים לאבות. השיעור עוסק בהבדל בין אברהם (חסד), יצחק (דין) ויעקב (אמת), ובקשר של כל אחד מהם למידת 'כה'. ברכת כוהנים באה מאת ה' ולכן ממידה גבוהה יותר מברכת האבות עצמם. הדיון כולל גם את סוד מידת אלוקים (86) וההבדל בין בריאה לבורא.

he

חמישים שערי בינה ותולדות הנשמה

קבלה

עיון בספירת הבינה ומשמעותה: חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד. בינה היא סוד התולדות — בנים דרך בינה, בנות דרך תבונה. השיעור מסביר את הקשר בין מוח האב לבן בסוד הבינה והדעת, ואת כוונות המקובלים בשעת הזיווג. רבי עקיבא לימד 'ואהבת לרעך כמוך' ככלל גדול בתורה — ומשה רבנו קיים זאת בשלמות.

he

תפילה כנבואה וקדושת חוץ לעומת קדושת פנים

קבלה

מניטו מסביר שמעיקרה רק נביאים יכלו להתפלל, כי תפילה היא דיבור בין הבריאה לבורא. הוא דן בשחיטת קורבן פסח בחוץ ובמושג קדושה טבעית של הרב קוק — שורש הקדושה שבחוץ עמוק יותר מהקדושה הגלויה שבפנים. בגלות חיינו קדושה מלאכותית מנותקת מהטבע, ורק בחזרה לארץ ישראל מתגלה שכבודו מלא עולם.

he

מידת המלכות וסוד הכוונה במצוות

קבלה

מידת המלכות (אדנ-י) היא בית קיבול לשלוש המידות: אל (חסד), אלוקים (דין), והשם (רחמים). לפי התגברות אחת המידות כך פועלת המלכות. 'דע מה למעלה ממך' — הבריאה גורמת לרצון העליון. בעניין כוונת המצוות: מי שעושה מצווה בדיוק בזמנה לא צריך ברכה כי הזמן הוא הכוונה, אך מי שאינו בדיוק בזמן צריך כוונה לצאת.

he

ספירת הבינה, משה המליץ וחמישים שערים

קבלה

מניטו מלמד על ספירת הבינה כמפתח להבנת הבורא דרך הבריאה. משה רבנו הוא 'איש האלוקים' — חציו למעלה וחציו למטה, המליץ בין ה' לישראל. חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חוץ מאחד. סוד התשובה הוא מעבר ממדרגת טומאה למדרגת טהרה מקבילה, וכך קונים מדרגה בבינה.

he

ברית מילה, ישמעאל וזכות הארץ — מהזוהר

קבלה

מניטו לומד קטע מהזוהר על הקשר בין ברית המילה של ישמעאל לזכותו בארץ הקודש. שר ישמעאל טען לפני הקב'ה שמכיון שישמעאל נימול, מגיע לו חלק. הקב'ה נתן לישמעאל חלק בארץ כל עוד היא ריקה מישראל. הזוהר מנבא שישמעאל ישלוט בארץ עד שתתמלא זכות בני ישראל, ואז יעוררו מלחמות גדולות.

he

נפש השנית בישראל, חלק אלוקה ממעל ונשמת המשיח

קבלה

מניטו מלמד מתוך ספר התניא על הנפש השנית בישראל שהיא 'חלק אלוקה ממעל ממש'. הוא מקשר למדרש 'ישראל עלו במחשבה' ולפסוק 'תוצא הארץ נפש חיה' שרומז לנשמת המשיח. דן במחלוקת אם נשמת המשיח מהנשמות הישנות או החדשות, ובהבדל בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד בהקשר זה.

he

עשר ספירות, שמות הקודש וסוד הצמצום

קבלה

מניטו מלמד את עשרת שמות הקודש המקבילים לעשר הספירות: כתר — אהיה, חכמה — י-ה, בינה — הוי'ה במילוי אלקים, חסד — אל, גבורה — אלקים, תפארת — הוי'ה, נצח — ה' צבאות, הוד — אלקים צבאות, יסוד — אל חי, מלכות — אדנ-י. הוא מסביר את סוד הצמצום: נברא חלל ריק ובו נכנס קו (צינור = אותיות רצון) שממנו מתפשטות הספירות.

he

תפארת - איחוד המידות והספירות

קבלה

מניטו מלמד את מושג התפארת בקבלה כאיחוד כל המידות מחסד ועד יסוד. הדיון עוסק ביחס בין הספירות העליונות (חכמה-בינה) לתחתונות, במלכות ככלי של תפארת שאין לה אור עצמי, ובשתי הדרכים של חכמי הקבלה - להוריד למטה מה שלמעלה או להעלות למעלה מה שלמטה. מניטו מסביר שהתגלות אין-סוף בעולם היא תפארת, ולכן בכוונות התפילה ברוך אתה מכוון לתפארת.

he

אותיות השם - סוד האות ו'ו וספירת התפארת

קבלה

מניטו מלמד את ההקבלה בין אותיות שם הוי'ה, הספירות והעולמות. האות ו'ו מכוונת לשש ספירות התפארת (מחסד עד יסוד) והיא הקו האמצעי המאחד את כל הממדים. הדיון עוסק בשמות הקודש המתאימים לכל ספירה, ביחס בין הוא (הנסתר) לשמו (ההתגלות), ובסוד המספר שש המופיע הן בשטח והן בזמן.

he

מידת הדין והצמצום - למה העולם לא יכול להתקיים

קבלה

מניטו מבאר שלפי מידת הדין אין אפשרות לקיום העולם, כיוון שאין זולת האין-סוף. סוד הצמצום מאפשר את הבריאה, ושיתוף מידת הרחמים למידת הדין הוא תנאי לקיום. הדיון עוסק בהבדל בין פרשה ראשונה של בראשית (תוכנית - מידת הדין) לפרשה שנייה (עשייה - שיתוף הרחמים), ובסוד התחלת התורה באות ב'ית (לשון ברכה) ולא באל'ף (לשון ארור).

he

תפארת ישראל 5 - גן עדן, עולם הבא והבחירה

קבלה

מניטו מבאר שגן עדן ועולם הבא הם אותו עולם, אלא שגן עדן ניתן כמתנת חינם ועולם הבא נקנה בזכות הבחירה בעולם הזה. הדיון עוסק בירידת הנשמה לעולם כמעבר מבת בבית אביה לאישה בבית בעלה, בסדר הספירות כפי שנרמז בששת ימי הבריאה, ובהבדל בין עולם האמת (מחשבת הבורא) לעולם הטבע (עולם המום).

he

אותיות השם - סוד האות ו'ו וספירת התפארת

קבלה

מניטו מלמד את ההקבלה בין אותיות שם הוי'ה, הספירות והעולמות. האות ו'ו מכוונת לשש ספירות התפארת (מחסד עד יסוד) והיא הקו האמצעי המאחד את כל הממדים. הדיון עוסק בשמות הקודש המתאימים לכל ספירה, ביחס בין הוא (הנסתר) לשמו (ההתגלות), ובסוד המספר שש המופיע הן בשטח והן בזמן.

he

ספירת היסוד - צדיק, שלום וטוב

קבלה

מניטו מלמד על ספירת היסוד (צדיק) ותפקידה להפוך כל השפעה - חסד או דין - לטוב. הדיון עוסק בסוד הרשימו שנשאר אחרי הסתלקות האור, ביחס בין פנים (אור) לחוץ (חושך), ובכך שצדיקים אפילו במיתתם נקראים חיים. מניטו מסביר את הכינוי שלום לספירת היסוד ומקשר לשלמה המלך ולשיר השירים.

he

שמות הקודש כלבושי המלך - ייחוד המידות

קבלה

מניטו מלמד שכל שמות הקודש והכינויים (רחום, חנון וכו') הם כמלבושים שהמלך מתלבש בהם, ואינם חלק מעצם המלך שהוא למעלה מכל גילוי. התשובה אפשרית רק לפני מי שהוא אחד מעל למידות, כי החוטא חטא כלפי מידת הדין. הדיון עוסק גם בהבדל בין ידיעת האבות (קבלה) לידיעת ישראל (גילוי ישיר בסיני) ובמשמעות דיינו בהגדה.