עבד עברי, גלות ומרדכי - הנטייה להיות עבדים
דיון במצוות עבד עברי כנבואה על נטיית היהודים להיות עבדים לגויים. מניטו מקשר למגילת אסתר ולמרדכי כטיפוס יהודי הגולה שהיה הברון דה רוטשילד של תקופתו, ומבקר את שיטת הדיאספורה לשם דיאספורה.
heקבלה ותפילה — מסורת אקוסמטית ושליח ציבור
שיעור על אופי המסורת הקבלית והתפילה. נושאים: (1) תופעת החזרה בתשובה והחיפוש אחר זהות. (2) המסורת האקוסמטית — העברה קפדנית של נוסחאות ידע דרך הדורות, גם ללא הבנה, עד שמגיעה לנשמה שמבינה. האורתודוקסיה של הלשון מבטיחה אותנטיות. (3) רבי חנינא בן דוסא התפלל על חולים וידע מי יחיה ומי ימות — אם תפילתו שגורה בפיו, סימן שנתקבלה. (4) שליח ציבור — לא רק שליח אלא מאציל אישיות, נושא תפילת הציבור.
heתורת השם ותורתנו — גדול תלמוד שמביא לידי מעשה
שיעור על ההבדל בין תורת השם (התורה כפי שהבורא העבירה) לתורתנו (כפי שאנו מסוגלים לקבל). לימוד אמיתי = להגיע לתורת השם שמעבר לתפיסתנו. חכמים כרשי והארי הגיעו למדרגה זו — אלה לא אנשים פשוטים. הרב מזכיר את גדולי הדורות שלמדו פרשה שלמה בשבת אחת. נדונה הסוגיה גדול תלמוד או גדול מעשה (ר טרפון ור עקיבא) — מסקנה: גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. מי שלא השלים את המעשה לא מגיע לתורת השם.
heתפארת ישראל - התורה כסם חיים וסם מוות
לימוד מהמהר'ל על התורה כסם חיים וסם מוות. המדרש ממשיל לאב שנתן לבנו כוס גדולה עם מוט עליה - כל עוד עוסק בתורה אינו ניזוק מיצר הרע. מניטו מסביר את הקשר בין תורה, יצירה ותיקון העולם דרך העיסוק בה.
heאברהם יצחק ויעקב — מוסר, תורה מן השמים ויישוב האהלים
שיעור על מדרש אוהבו שחרו מוסר. אברהם מסר ליצחק (העקדה — יצחק בן 37 קיבל בעצמו), יצחק מסר ליעקב (למדו תורה), יעקב מסר לכל בניו (12 שבטים כולם צדיקים). יעקב יושב אהלים = אוהל יצחק + אוהל עבר. רק כשהגיע לעבריות של עבר — זכה לברכה וירש את הארץ. תורת אברהם (חסד) ותורת יצחק (דין) אפשריות בכוח האדם. תורת יעקב (אמת = ייחוד המידות) למעלה מכוח האדם — צריך תורה מן השמים. ישמעאל = אברהם שלהם, עשו = יצחק שלהם.
heספירת מלכות - ים, ברכה ושם אדני
לימוד על כינויי ספירת מלכות דאצילות. מניטו מסביר את הכינוי ים על פי הפסוק כל הנחלים הולכים אל הים - שכל השפע מכתר דאצילות מגיע למלכות. הוא מרחיב על מדרגות הנשמה (נפש רוח נשמה חיה יחידה) ועל הפסוק ויהי האדם לנפש חיה כרמז למלכות דאצילות.
heתפארת ישראל — שיעור 11 (16)
שיעור על ספר תפארת ישראל למהר״ל מפראג. התמלול באיכות נמוכה מאוד ולא ניתן לזהות את הנושאים המדויקים מתוך הטקסט.
heאש אוכלה, נבואה באומות העולם וחכם עדיף מנביא (שיעור נוסף)
שיעור על אש אוכלה = מידת הגבורה (שם אלוקים) שאוכלת את הדין שבא נגד ישראל מצד שרי האומות. משה ביקש שהנבואה תיפסק באומות כתנאי לקבלת התורה — כדי שלא יהיה להם פתחון פה. בלעם = אחרון נביאי האומות. הגדרת הנבואה: ההבנה של ההיסטוריה לפי דעת הבורא (עולם הזה). חכם עדיף מנביא: הנביא רואה בעיני בשר (עולם הזה), החכם מבין בעיני השכל (עולם הבא). עין לא ראתה = עין הנביא, אך החכם כן.
heעץ החיים ועץ הדעת — נעשה ונשמע, יעקב וישראל
שיעור על היחס בין עץ החיים לעץ הדעת ומשמעותו. נושאים: (1) נעשה ונשמע — הנעשה של דור אחד בא אחרי הנשמע של הדור שקדם. עץ החיים קודם לעץ הדעת. התלמיד מתחיל במשנה אך רבו כבר הגיע לגמרא. (2) עץ הדעת טוב ורע — עבודת התורה שבעל פה להבדיל בין טוב לרע (תוצאת שבירת הכלים). (3) הדור כולו זכאי או כולו חייב — בן דוד לא בא עד שייבדלו. (4) שמא יגרום החטא — פחד יעקב בחזרתו. חטא כיבוד אב (שנשאר בגלות). (5) הבן איש חי (פרשת וישלח): ההבדל בין שם יעקב לישראל = משה ודוד. עם ישראל + תורת ישראל + ארץ ישראל.
heאברם ואברהם — זהות ארמית, עברית, יהודית וישראלית
שיעור על שינוי השם מאברם לאברהם ומשמעותו להיום. נושאים: (1) אברם = זהות גלותית (ארמי), אברהם = זהות עברית בגדלות. המעבר קשור לברית מילה. כל ההבטחות (זרע, ארץ, תורה) קשורות לברית. (2) בימינו: יהודי = גלות (כמו ארמי), ישראלי = ארץ ישראל (כמו עברי). החברה חיה את אותם עימותים של משפחת אברהם. (3) תקופת האבות = הבטחות, תקופת הבנים = הגשמה. הגלות = אבות, העלייה = בנים. (4) והשיב לב אבות על בנים — אליהו הנביא קשור לברית מילה. היהודים בגלות הם האבות שלנו.
heברכת כוהנים, יצר העבודה זרה ותפקיד ישראל במצרים
שיעור על ברכת כוהנים ויצר העבודה זרה. נושאים: (1) אנשי כנסת הגדולה התפללו שיצר העבודה זרה ייפסק — פסק, אבל גם הנבואה פסקה. גם ביקשו שיצר העריות ייפסק — חזר בלי כוח. (2) ברכת כוהנים — ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: הכוהנים שמים את השם על ישראל, וה׳ מברך את הכוהנים (אף אחד אחר לא יכול). (3) פרעה היה דבוק בשר שלו (שר מצרים) ולא הכיר את ה׳. משימת ישראל: לגלות לפרעה שיש אדון מעל השרים. (4) למען שיתי אותות אלה בקרבו — עד שפרעה אמר מי כמוכה באלים ה׳, לא יכלו לצאת.
heנשמות כלליות — נשים במצוות, האבות והתורה
שיעור על נשמות כלליות ומצוות. נושאים: (1) מי שאנוס ממצווה — יש לו זכות העמיקות (לפי הפרי צדיק). צדיק שעובר עבירה באונס — זו מצווה אצלו. (2) נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמא כי יש להן אוטו-תיקון בטבען. שעשני כרצונו = כבר קרוב מהרצון. (3) האבות קיימו התורה מבחינת הכלל — נשמתם כללית, אין צורך בציווי פרטי. המשנה התגלתה לאשל״ה ואמרה: אני נשמת כנסת ישראל. (4) נשמות כלליות: הרצל, יוסף הצדיק — נראים כגויים אבל מקיימים את מהות התורה. ארון יוסף ליד ארון הברית — עשרה פסוקים ממעשי יוסף ולא עשרת הדברות.
heנשמות, ניצוצות ושורשי הספירות
שיעור קבלה על מבנה הנשמות וניצוצותיהן. מניטו מסביר שכל נשמה בישראל שייכת לשורש אחד מששים ריבוא נשמות שורש, ושהחוכמה היא תחילת היש. הוא דן ביחס בין כתר ובינה, ובין נשמות ישראל לנשמות אומות העולם.
heדרך חיים - אהבה ויראה בעבודת ה'
לימוד פירוש המהר'ל על המשנה ויהי מורא שמים עליכם. מניטו מסביר שאהבה לבדה מקלקלת את השורה ומבטלת את היראה. העבודה האמיתית היא מתוך אהבה שמביאה ליראה כתוצאה טבעית, וצדיק אמיתי מפחידים ממנו מכיוון שמורא שמים עליו.
heשערי אורה 12 — אין דבר רע יורד מן השמים, בריאה מול עשייה
שיעור על שערי אורה: אין דבר רע יורד מן השמים — במדרגת הבריאה הכל טהור וקדוש. הרע מתגלה רק בעשייה (למטה). דין אינו רע בשורשו, אך כשמתגשם למטה — יוצרות מגפות ומחלות. הפסוק במיכה כי ירד רע מאת ה — מדובר בחוץ למחיצות הספירות (סביב הקו הישר), שם הנגעים. הבדל בין בריאה (מדרגה עליונה, כולה קדושה) לעשייה (טוב ורע). הרב אשלג: יצר הרע = רצון לקבל על מנת לקבל (בשורשו אינו רע).
heאברהם וצדקת מידת החסד - עידן האבות
עיון באברהם כצדיק מוחלט של מידת החסד. מניטו מסביר שאברהם הוא הכלי של ספירת החסד ושאצלו אין חטא אלא מידה. הוא מבחין בין עידן האבות לעידן בני ישראל, ומזהיר לפי הנפש החיים שמי שמתיימר להידמות לאבות מקצץ בנטיעות.
heישמעאל ופרס — המהר״ל על מלכות ישמעאל וסימני הגאולה
שיעור על המהר״ל בנושא מלכות ישמעאל וסימני הגאולה. נושאים: (1) יהודי הוא קוסמופוליטי — הגויים יודעים את זה, יהודי גלותי לא שייך למדינה אלא לעם קוסמופוליטי. (2) המהר״ל: ישמעאל לא נמנה עם ארבע מלכויות כי לא גזל ברכות ישראל, יש לו ברכות משלו (ולישמעאל שמעתיך). (3) חידוש מפתיע: ישמעאל בכלל מערכת פרס. כוח ישמעאל כמלכות מתגלה דרך פרס — המהר״ל מפראג ידע זאת! איראן היום. (4) ילקוט שמעוני (ישעיהו ס): שנה שמלך המשיח נגלה בו מלך פרס מתגרה במלך ערבי — מלחמת עיראק-איראן. הגיע זמן גאולתכם, גאולה אחרונה בלי שעבוד מלכויות.
heכתר מלכות, חוכמה ובינה - סוד האמצע
שיעור על היחס בין חוכמה ובינה ודעת. מניטו מסביר שבתיקון צריך להתחיל מבינה כדי להגיע לחוכמה, ושמי שמתחיל מהמאחד לפני שתפס את ההבדלים שוגה. הוא מבאר את הרעיון שמה שעושה שהעין היא עין נקרא עין למעלה אך אינו עין - השורש מול הגילוי.
heהנחש המדבר — חי מדבר, תורת האבולוציה והסתירה בין מדע לתורה
שיעור על הנחש שהיה מדבר (בראשית ג) ואתון בלעם. הרב מביא בשם רבו: לא האתון יוצאת מן הכלל — כל חי היה מיועד להיות חי מדבר ולא הצליח. הקשר לכוזרי: חי שאינו מדבר מול חי המדבר. נדונה הסתירה בין תורת האבולוציה למקרא (בהמה זה בהמה, אדם זה אדם — אין קשר). התשובה: אין מחלוקת במציאות — בורא העולם גילה את התורה, ולכן סתירה אינה אפשרית בתורת ישראל (בניגוד לדתות אחרות). יעקב = שלמותו של אדם הראשון, לא נחש ביעקב.
heמשנת מניטו - מושגים קבליים והבדל מהפילוסופיה
הרצאה על שיטת מניטו בשימוש מושגים קבליים. המרצה מסביר שמניטו מסווה את הקבלה בדמויות המקרא ושהעבריות היא החידוש המרכזי. הוא דן בהבדל בין חשיבה פילוסופית לקבלית, ובוויכוח ההיסטורי שהחל עם הרמב'ם והביא לפרסום הקבלה בגירונה.
heמלך סדום ואברהם — חסידות מופרזת, ייחוד המידות ותורה מן השמים
שיעור על הפסוק תן לי הנפש והרכוש קח לך (מלך סדום לאברהם). הרב מסביר: אברהם סירב מחמת חסידותו — אבל זו מידה מופרזת (חסיד שוטה, אל תצדק הרבה). הרכוש והנפשות שנשארו בידי סדום צריכים להיגאל אחר כך (ירידה למצרים, ויצאו ברכוש גדול = העלאת ניצוצות). הקשר לתורה מן השמים: אברהם = חסד, יצחק = דין — שניהם בכוח האדם. יעקב = ייחוד המידות (שמים = אש+מים) — צריך תורה מן השמים. חסד מנותק מייחוד נהפך לרע.
heשערי אורה — שם כ״ה, מלכות ובניין העולם מחסד עד מלכות
שיעור על שערי אורה דף י׳ — שם כ״ה וספירת מלכות. נושאים: (1) שם כ״ה = 25 מדרגות של חמישה עולמות (עשייה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון). סגולת ישראל — כה תברכו, כה יהיה זרעך. משה = פנים אל פנים, למעלה מכ״ה. (2) כה אמר ה׳ — כל הנביאים בכ״ה, משה גם בזה הדבר. ספירת מלכות היא הפתח לנבואה. (3) בניין העולם מחסד (אברהם) עד מלכות (דוד). עולם חסד יבנה. בניין מלמעלה, תיקון מלמטה. (4) בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ = בריאת הכלים. והארץ היתה תהו = שבירת הכלים של שש ספירות (חסד עד יסוד). בניין העולם = החזרת הכלים.
heסדר המידות — חסד דין רחמים, שלושה אבות ותורה מן השמים
שיעור על סדר הספירות ביום הראשון (יהי אור = חסד, ויהי אור = גבורה, וירא = תפארת, ויבדל = נצח, ויקרא = הוד, ויהי ערב = יסוד, ובוקר = מלכות — כולו יום אחד). עולם חסד יבנה = גילוי העולם מתחיל בחסד. שלושה אבות = חסד-דין-רחמים (חד״ר). אברהם = חסד, יצחק = דין — שניהם עוד לא ישראל. יעקב = ייחוד (אמת, שמים=אש+מים). מאברהם יצאה קליפה חיצונית (ישמעאל), מיצחק פנימית (עשו), יעקב = קדוש ישראל. הרב מבקר את החרדים: חד״ר ולא תחד״ר (חסד-רחמים-דין).
heדרך חיים - גאונות, טבע האדם והתורה
לימוד המהר'ל על כך שהגאונים הם האדם האמיתי ושאר בני האדם הם בעלי חיסרון. מניטו מסביר שהתורה אינה טבעית לאדם אלא צריך לקנותה, ושההתרגלות הופכת אותה לטבעית למי שקנה. הוא מבקר את קאנט שחשב שהשכל לבדו יכול לחדש את התורה.
heMatzpoun, conscience et responsabilite morale — Torah vs philosophie grecque
Le Rav critique le concept moderne de conscience (matzpoun) emprunte aux Grecs. En Torah, pas de dualite homme/conscience : lhomme EST son esprit, fondement de la responsabilite morale. Chez les Stoiciens et Epicuriens : dualisme qui rend lhomme irresponsable (le matzpoun serait parfait, lhomme imparfait). Les createurs de lhebreu moderne ont invente le mot matzpoun pour traduire conscience — mais ce concept na pas de base dans la Torah. Le Rav montre lestime des Sages pour les Stoiciens (preferes aux Epicuriens) tout en distinguant sagesse authentique de mythologie.
heיראת שמיים כאחריות - ראייה גדולה ושלמות האמונה
דרשה על יראת שמיים כראייה גדולה המביאה לאחריות. מניטו מסביר שהיראה משלימה את האהבה ושבלעדיה אין רצינות. הוא מקשר לאחריות הלאומית על תקומת ישראל, שלמות הארץ ותיקון העולם, ומזהיר מפני רפיון פנימי המוביל לוויתורים.
heמלכי צדק מלך שלם — מסירת הכהונה והתורה לאברהם
שיעור על מלכי צדק מלך שלם (בראשית י״ד). מחלוקת: ר שמואל בר נחמני — לחם ויין = כהונה גדולה (לחם הפנים ונסכים), רבנה — תורה גילה לו (לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי). מלכי צדק = דמות משיחית קדומה, מסר לאברהם סגולת הכהונה. תורה ציוה לנו משה — החידוש של משה אינו מסירת התורה אלא הציווי (חיוב מצוות). האבות שמרו מידות בבחינת שמירה (כיין המשומר, מתבשל והולך) ללא חיוב ציווי עד משה.
heשערי אורה — פחד יצחק, מידת הדין כאחוריים של החסד
שיעור על שערי אורה — כינוי פחד יצחק וספירת גבורה. נושאים: (1) מידת הדין היא האחוריים והמילוי של מידת החסד. מכיוון שהחסד אמיתי (חסד ממש, חסד ודאי), הדין גם אמיתי. (2) נבואת ישראל מתחילה באברהם — כי נביא הוא ויתפלל בעדך. כוח הנבואה שייך לכלל ישראל (סגולה כללית). (3) ההבדל בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם: אצל ישראל אותו תוכן ואותה נבואה, רק הסגנון שונה. אצל האומות — סובייקטיביות של כל אומה. (4) משה ביקש שהנבואה תפסק אצל אומות העולם (שלא תשרה שכינה עליהם). (5) מידת חסידות (רמב״ם שמונה פרקים) — מקיים מילי דאבות, דרך ארץ קדמה לתורה, מביא לכוח הנבואה.
heשערי אורה — כנסת ישראל, הלל ותפילת שמונה עשרה
שיעור על שערי אורה — כנסת ישראל ותפילה. נושאים: (1) כנסת ישראל = המדינה. הרמב״ם: אפילו מניין אחד בארץ ישראל, שם כנסת ישראל. בחו״ל — מקדש מעט. (2) שם אדוני = ספירת מלכות = הדיינות. אדוני שפתי תפתח. בברכה השנייה (אתה גיבור) — אדוני ולא הוויה. (3) מבנה התפילה: שבח (הלל) ואחר כך בקשה (מכוונת לספירת תפארת). (4) הלל = ההגדרה. אי אפשר להגיד הלל אמיתי כל עוד שורש הרע בעולם. דוד אמר הללויה רק כשראה מפלת הרשעים (יתמו חטאים מן הארץ). (5) הלל ביום העצמאות — מי שלא מכיר בנס כופר בנס. הלל בלי ברכה = מראות.
heמצוות ראייה — הכל חייבים, זכורך וכנסת ישראל
שיעור על מצוות הראייה (עליה לרגל). המשנה אומרת הכל חייבים חוץ מ... — הכל = ריבוי (לרבות ספקות), לא כלל. זכורך = לא רק זכרים, אלא הפרצוף של זכר (תפארת = שורש כנסת ישראל). בשורשו כולם שייכים — נשים, טומטום, אנדרוגינוס — אך מבחינת חיוב הלכתי יש הבדלים. במצוות הקהל דווקא נשים חייבות. הרב מראה כיצד דרך הקבלה מתגלה עמקות ההלכה: כל ישראל יש להם חלק = הכל שייכים לקול של מעמד הר סיני.
heמארצך וממולדתך — ארץ כנען כמולדת העברים
שיעור על הפסוק לך לך מארצך וממולדתך. המדרש מדייק: מולדתך = ארץ כנען (מולדת העברים), לא אור כשדים. ראיה מיוסף: גונב גנבתי מארץ העברים — כבר בתקופת יוסף ידעו שארץ כנען היא ארץ העברים. אברהם לא גילה פתאום שהוא עברי — הוא היה עברי בגלות באור כשדים, ושם נקרא ארמי. כשם שישראלי שנולד בפריז או במכסיקו — מולדתו ארץ ישראל, לא מקום הגלות. סוף פרשת נח: ויצאו מאור כשדים ללכת ארצה כנען = חזרה הביתה.
heברכת הבנים — ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה
שיעור על משמעות ברכת הבנים וזהות ישראל. נושאים: (1) כל ישראל הוא דוד מבחינה אחת, אברהם מבחינה אחרת, יצחק מבחינה אחרת — צריך 600,000 אבות כדי שישראל יהיה ישראל. (2) ברכה = פוריות (Peru URvu — הברכה הראשונה לאדם הראשון). בעברית מבורך = פורה, יותר מעצמו. (3) למה ישימך כאפרים וכמנשה נבחרה כברכת הבנים? כי זו הברכה הגדולה ביותר של פוריות. זה לא אומר שנותנים את דת אפרים ומנשה כדוגמה. (4) ההבדל: הברכה מתייחסת לאירוע בתולדות ישראל, לא לדוגמה אישית של חיים. המסורת לא בוחרת גיבור יחיד אלא את ההיסטוריה הכוללת.
heשערי אורה — ספירת מלכות, גמר התיקון ושיטת הרב אשלג
שיעור על ספירת מלכות וגמר התיקון. נושאים: (1) מלכות = כלי לכל האורות שלמעלה, אין לה חיות בפני עצמה (לית לה מגרמה כלום). סוד שם אדוני — אדון כל הארץ. (2) שתי ה׳ של שם הויה — ה׳ ראשונה (בינה) וה׳ אחרונה (מלכות), שניהן נקראות אלוקים. (3) גמר התיקון: כשמלכות מספיק זכה להכיל אורות חוכמה, היא הופכת לכתר של העולם שלמטה ממנה. מלכות דחוכמה = כתר דבינה. (4) שיטת הרב אשלג: מלכות = רצון לקבל. הצמצום פעל בנקודה הרביעית. תיקון = הפיכת רצון לקבל לרצון להשפיע (= כתר). לתקן עולם במלכות שדי = ייחוד יסוד ומלכות. (5) כוונות התפילה משתנות לפי הדורות כי יש התפתחות של מבנה העולם דרך הזמן.
heי״ג מידות — גילוי שכינה בהסתר, תורה מן השמים
שיעור על י״ג מידות הרחמים. נושאים: (1) מידה ראשונה: גילוי שכינה דרך חיוּת הדבר בתקופת הסתרת פנים — רק מקובלים אמיתיים מבינים איך זה מתפקד. אסור להתייחס לזה בלי הכנה (מביא לחולי נפש). (2) אזהרה חמורה מפני שרלטנים בקבלה מעשית — צריך לברוח מזה. מדוע דרך רשעים צלחה = גנגסטרים רוחניים. (3) מידה שנייה: זקן מלא רחמים = דין תורה = תורה מן השמיים (פשוטו כמשמעו). התורה שייכת לעולם אחר ואיננה טבעית לעולם הזה. (4) נשמות ישראל מן השמיים — לכן ישראל מסוגל לקבל את התורה. ישראל אינו טבעי לעולם, כל העולם יודע את זה.
heמושג התורה — תורה מן השמיים, הלכה למעשה ודעת חכם
שיעור על מושג התורה ויג עיקרי האמונה. נושאים: (1) י״ג עיקרים של הרמב״ם = תנאי הקיום בכנסת ישראל. הכופר באחד כופר בכל. אבל כלל אחד כולל הכל: תורה מן השמיים. (2) הגדרת תורה: כל התנ״ך שמשה רבינו לימד + כל דור ודור עד היום. בדורנו המושג השתנה — דבר תורה של רב אחד זה חכמה, לא תורה. (3) ההבדל בין דעת חכם בתורה לבין הלכה למעשה. חכם יכול לחלוק על הלכה למעשה בדעתו, אבל אם ממשיך נגד הלכה למעשה — זה כפירה. (4) בתקופת התלמוד הסמכות הייתה ברורה. היום — מי נותן סמכות לפסוק הלכה למעשה?
heלא מניטו — חוג הגנה עצמית לעיוורים (אל-עם)
הקלטה שאינה שיעור של מניטו. תוכנית רדיו או ראיון על חוג הגנה עצמית לעיוורים ולקויי ראייה בהדרכת נתן אייזינגר, בבית מכבי תל אביב, בארגון אל-עם. ראיון עם נורית חי (מארגנת) ומתי ישראלי (משתתפת). הקלטה זו אינה קשורה לשיעורי הרב ליאון אשכנזי (מניטו).
heלך לך - מאור כשדים לארץ המוריה
לימוד בראשית רבה על פרשת לך לך. מניטו מראה שהיעד האמיתי של יציאת אברהם מאור כשדים אינו ארץ כנען סתם, אלא ארץ המוריה - מקום העקדה. הקשר בין לך לך אל הארץ אשר אראך לבין ולך לך אל ארץ המוריה הוא נושא מרכזי במדרש.
heתפארת ישראל — שבעים פנים לתורה, הגדה והלכה לפי שמואל הנגיד
שיעור על תפארת ישראל למהר״ל (פרק 10). נושאים: (1) שבעים פנים לתורה = שבעים אומות (ההגדרה הראשונית, לא רק מחלוקת בתורה שבעל פה). (2) שמואל הנגיד במבוא לתלמוד: הגדה = כל פירוש שאינו מצווה, ואין ללמוד ממנה אלא מה שיעלה על הדעת. הרב מקשה: איך חכם כזה אומר דבר כזה? ומסביר: דעתו אחרת — במישור ההלכה (מעשה) יש מקום למחלוקת, במישור המחשבה (הגדה) התורה אחת. הביטוי מה שיעלה על הדעת = ללמוד ולא לסמוך (לא כפשוטו — לקבל רק מה שנראה הגיוני).
heזהות ישראל מול האומות — נמרוד, אברהם ודורות שלפני המבול
שיעור על זהות ישראל לעומת זהות האומות. נקודות מרכזיות: (1) הגויים בגלות דור הפלגה — לפני כן העולם היה אחד (שפה אחת ודברים אחדים). (2) נמרוד ואברהם = מצב קיומי מקביל אך הפוך (גיבור ציד לפני ה = שבח, אך נהפך לרע). (3) חסידי אומות העולם = יחידי סגולה, נשמות ישראליות בגלות. (4) הדורות שלפני המבול: חנוך (מחנך), נוח (מנחם) — צדיקים שנכשלו. (5) יעקב = שלמותו של אדם הראשון, גאולת העולם.
heאדני ואלהי - יסוד המשיכה בין הספירות
לימוד קצר על היחס בין שם אדני (מלכות, למטה) לשם אלהי (יסוד, למעלה). מניטו מסביר שאדני משתוקק ונכסף להתעלות לאלהי, ומביא משל מהאבן השואבת (מגנט) וארבעת היסודות כדוגמה לכוח המשיכה שבין הספירות.
heלא בשמיים היא — בת קול, מגידים ודרך האמצע
שיעור על סמכות שמימית לעומת הלכתית. נושאים: (1) אחרי רבים להטות אפילו כשיש בת קול. (2) מגידים — הגר״א אסר להשתמש. סכנת עבודה זרה. (3) חידוש תורה שבעל פה מאז סיום הנבואה. (4) לא תסור ימין ושמאל — אור ישר ואור חוזר. (5) דרך האמצע.
heנשמות כלליות — האבות, יוסף, האור החיים והרצל
שיעור על נשמות כלליות ונשמות פרטיות. האבות = נשמות כלליות (לכן אין צורך בציווי תורה — נפשם כללית). המשנה = מידת הנפש, האור החיים הקדוש = נשמה כללית (המשנה התגלתה אליו ואמרה: אני נשמת כנסת ישראל). ארון יוסף ליד ארון התורה — כי מה שכתוב כאן קיים זה (עשרה פסוקים). שאלה על הרצל: שייך מבחינת נשמה כללית, הכל כתוב ברשמו של עולם. אשה שילדה עשרה בנים — יכולה לעלות לתורה (לפי דין, אך הדור עדיין לא מוכן).
heמלכי צדק, טרח ויוב — מעברים בין עולמות, הנחש והאדם
שיעור על מלכי צדק שמסר הכהונה לאברהם (הקדים ברכת עבד לברכת קונו). טרח = יוב לפי המקובלים: כל עוד אברהם לא מל, טרח היה צדיק הדור. הנחש = אדם טבעי שלא הגיע למוסר האמיתי (חוכמה בלי נשמה = עורמה). עשו = בחינת נחש אף שהוא בן יצחק ורבקה. אצל אומות העולם: יש חסידי אומות העולם (אדם ממש) ויש בחינת נחש. הרב מספר מניסיונו: המוסלמים דומים מאוד ליהודים בהתנהגות, אך ההבדל מהותי. הנוצרים — גילה את ההבדל רק במלחמה.
heתפארת ישראל — שיעור 15 (פרק לא)
שיעור על תפארת ישראל למהר״ל מפראג פרק לא. התמלול באיכות נמוכה מאוד — רק ארטיפקטים של תמלול אוטומטי.
heשערי אורה — שם הוי״ה ושם אלוקים, אור ישר ואור חוזר
שיעור על שערי אורה — שם ה׳ ושם אלוקים לאחר החטא. נושאים: (1) אחרי החטא נגלה שם אלוקים במקום שם הוי״ה. כשמקבלים רוח הקודש חוזרים להכיר שם הוי״ה. (2) אור ישר ואור חוזר — מצד ה׳ הישועה באור ישר, מצדנו דרך אלוקים מאחוריים. (3) סוד הנס — לפגוש את שני הצדדים (פנים ואחוריים) פנים אל פנים. כל הספירות יהיו רחמים. (4) ברוך אתה ה׳ — משמעות הישועה. מודה אני בבוקר כאילו נולדת מחדש. (5) שורש הנשמה — לכל אחד רב שהוא שורש נשמתו (לוקח לשון יחיד).
heשערי אורה — כוונות התפילה, אדוני שפתי תפתח
שיעור על שערי אורה — כוונות התפילה ופסוק אדוני שפתי תפתח. נושאים: (1) אדוני = שם ספירת מלכות = שער להיכל ה׳ (וזה שער השמיים). תפארת = שמיים, מלכות = ארץ. (2) הקשר תפילה-נבואה: אברהם הנביא הראשון והמתפלל הראשון. כי נביא הוא ויתפלל. אנשי כנסת הגדולה (אחרוני הנביאים) תיקנו הסידור. (3) אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך — למה תהילה ולא תפילה? הידיעה ממידות ה׳ (שגילו הנביאים) היא התנאי לבקשה. (4) מי שמסתפק בחיים טבעיים לא צריך תפילה (קללת הנחש: עפר תאכל). תפילה שייכת לבני אברהם שמרגישים חוסר. (5) הברכה הראשונה: אתה חונן לאדם דעת — כל שאר הברכות תוצאות מהדעת.
heשערי אורה — צמצום, אל שדי ורקיע בתוך המים
שיעור על שערי אורה — הצמצום ושם אל שדי. נושאים: (1) הצמצום כאקט מוסרי בסיסי — לתת מקום לזולת. הבריאה = גבורה. איזהו גיבור הכובש את יצרו. (2) בראשית = ראשית = ביכורים. מי שמסוגל לתת ראשית לזולת שייך לתורה. מתן תורה בחג הביכורים. (3) אל שדי — שלוש משמעויות: (א) שאמר לעולמו די (גבול), (ב) נותן מזון וחיות עד שהכלי אומר די, (ג) שודד = משדד מערכות אם נותן יותר מדי. (4) הרקיע = מסך בין אלוקות לעולם, מגן עלינו. יהי רקיע בתוך המים — ההבדלה רק בכיוון אחד (מלמטה, לא מלמעלה).
heגאווה, כפיות טובה ויראת שמים — אברהם מול נמרוד
שיעור על הגאווה כשורש כל החטאים. נושאים: (1) בת שבע = בת שבע מידות (חסד עד מלכות). (2) שתי אפשרויות בגיל שלוש: אברהם (יש לי בורא) או נמרוד (אני הוא). הגאווה = שורש הכפירה. (3) כפיות טובה לפי רבי נחמן — מי שיש בו גאווה סופו כופר. מי שאומר בגלוי שאינו מאמין בנסתר, חוששים שבסתר אינו מאמין בנגלה. (4) אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות של יראת שמים — כי הכל שלו חוץ ממה שהאדם נותן מעצמו. אין מלך בלי עם. (5) אסור לקרוא בשם חוץ מהיכל = שם אדוני, מכירים במלכותו.
heמצוות ראייה והקהל — הכל חייבים, נשים וזהות ישראל
שיעור על מצוות ראייה (עלייה לרגל) והקהל. נושאים: (1) הכל = ריבוי ולא כלל — לרבות מקרי ספק. כל ישראל שייכים למעמד סיני. (2) משה אמר לפרעה כולנו — נשים טף וזקנים. מיהו יהודי = מי שייך להתגלות הבורא. (3) זכורך ולא זכריך — זכור = שורש הפרצוף של תפארת, לא רק זכרים. בעולמות עליונים הכל כלול. (4) תוספות: נשים מוכנסות בהכל כי מצוות הקהל כוללת נשים. בראייה שני ממדים: ראייה ושמחה. נשים חייבות בשמחה אך פטורות מראייה. (5) דרך הקבלה מבינים עומק ההלכה.
heהנחש המדבר — חי מדבר, אבולוציה וסתירת תורה ומדע (גרסה נוספת)
שיעור על הנחש שהיה מדבר ואתון בלעם. כל חי היה מיועד להיות חי המדבר ולא הצליח. הקוזרי: חי שאינו מדבר מול חי המדבר. הסתירה בין אבולוציה למקרא: בהמה = בהמה, אדם = אדם. הפתרון: אין מחלוקת במציאות — בורא אחד ברא העולם וגילה התורה. הנחש = אדם טבעי שלא הגיע לרמת המוסר, חוכמתו = עורמה (חכמה בלי נשמה). יעקב = שלמותו של אדם הראשון (לא נחש ביעקב).