ארכיון שיעורי הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו)

📚 צפייה חופשית בתקצירים — הירשם לגישה מלאה לקבצי שמע ותמלולים | התחבר
💬
שאל את מניטו שאל שאלה על שיעורי הרב מניטו או בקש דבר תורה בסגנונו
כל השפות ar de אנגלית es צרפתית עברית it pt yi
הכל אבות אגדה - תחיית המתים אורות הגאולה - הרב קוק אורות הראי'ה אורות הראיה אחר / לא מניטו אחר / תמלול לא זמין אמונה אמונה - גלגול נשמות אמונה וגאולה אמונה ומחשבה ארץ ישראל בראשית בראשית - ויגש בראשית - וישב בראשית - פרשת לך לך בראשית - תולדות בראשית ומדרש בראשית ופרשת השבוע בראשית רבה גאולה גאולה - משיחיות גאולה והיסטוריה גאולה ומחשבת ישראל גאולה ומשיח גאולה ומשיחיות גמרא ומדרש דרך חיים דרך חיים - מהר'ל דרך חיים למהרל הלכה הלכה - שבת ויום טוב הלכה / מועדים ומצוות הלכה / רגלים הלכה וארץ ישראל הלכה ואתיקה הלכה ומחשבה הלכה ומחשבת ישראל הנצחה - מניטו הנצחה ואירועים הספד הרב קוק הרב קוק ומחשבת ישראל הרב קוק וציונות זהות יהודית זוהר - ישמעאל וישראל זיכרון ומורשת חברה ישראלית חגי ישראל חגים חינוך חנוכה חנוכה ומחשבת ישראל חסידות - חנוכה חסידות - פורים חסידות וקבלה טעמי המקרא יום העצמאות ימים נוראים לימוד עברית מדע ואמונה מדרש מדרש - בריאה מדרש / יוסף והשבטים מדרש / שמות רבה מדרש ואגדה מדרש ומחשבת ישראל מהר"ל מהר'ל מהרל - גבורות השם מהרל - תפארת ישראל מוזיקה מוסר מוסר והלכה מוסר ומחשבה מוסר ומחשבת ישראל מועדים מועדים (חגים) מחשבה יהודית מחשבת ישראל מחשבת ישראל - גאולה מחשבת ישראל - גלות מחשבת ישראל - מהר'ל מחשבת ישראל / אבות מחשבת ישראל / בחירת ישראל מחשבת ישראל / ברכה וזהות מחשבת ישראל / גאולה ואקטואליה מחשבת ישראל / גאולה וגלגול מחשבת ישראל / גרות וברית מחשבת ישראל / הלכה וסמכות מחשבת ישראל / זהות מחשבת ישראל / זהות יהודית מחשבת ישראל / מהר״ל מחשבת ישראל / מהר״ל וגלות מחשבת ישראל / מהר״ל — תפארת ישראל מחשבת ישראל / מוסר ומידות מחשבת ישראל / משיחיות מחשבת ישראל / נבואה מחשבת ישראל / נשמה כללית מחשבת ישראל / נשמות מחשבת ישראל / ציונות וגאולה מחשבת ישראל / שואה וקיום מחשבת ישראל / תורה מחשבת ישראל / תורה והלכה מחשבת ישראל / תורה ומדע מחשבת ישראל / תשובה מחשבת ישראל וגאולה מחשבת ישראל וחינוך מחשבת ישראל ומוסר מחשבת ישראל וציונות מחשבת ישראל וקבלה מסירת התורה משיחיות משיחיות ומחשבת ישראל משיחיות וקבלה משפטים מתן תורה נביאים נתיבות עולם - מהר'ל סיוניסם דתי עבודת הקורבנות על מניטו פילוסופיה יהודית פרקי אבות פרשה פרשנות מקרא פרשת בא פרשת בראשית פרשת בשלח פרשת השבוע פרשת השבוע / לך לך פרשת וירא - ישמעאל וישראל פרשת וישב - גלות וגאולה פרשת וישלח פרשת חיי שרה - ישמעאל פרשת לך לך פרשת לך לך - אמונה פרשת לך לך - מדרש פרשת לך לך - מדרש רבה פרשת נוח פרשת שבוע פרשת שבוע / בראשית פרשת תולדות ציונות ואמונה ציונות וגאולה ציונות והיסטוריה קבלה קבלה - אורות הראי'ה קבלה - בריאה קבלה - מידות קבלה - ספירות קבלה - תורת הנפש קבלה - תיקון עולמות קבלה / בריאת העולם קבלה / חבורות קבלה / חסידות קבלה / י״ג מידות הרחמים קבלה / מלאכים קבלה / ספירות קבלה / ספירות ואישים קבלה / ספירות ועבודת ה׳ קבלה / עץ החיים קבלה / עץ חיים קבלה / ציון וירושלים קבלה / צמצום קבלה / שבירת הכלים קבלה / שם ה׳ וישראל קבלה / שערי אורה קבלה / תפילה וכוונות קבלה ובראשית קבלה וגאולה קבלה והיסטוריה קבלה וחסידות קבלה ומוסר קבלה ומחשבת ישראל קבלה ומידות קבלה וסוד קבלה ופרשנות קבלה ותפילה קריאת התורה ראיונות / אקטואליה רב קוק שמות ומדרש שפה ותרבות תהילים תורה תורה ומקרא תורה שבעל פה תלמוד תלמוד והלכה תלמוד ומחשבת ישראל תפארת ישראל תפילה תפילה / הקלטה תפילה / עמידה תפילה / שמונה עשרה תפילה והלכה תפילה ומחשבת ישראל תפילה וקבלה תשובה Bereishit and thought Bereshit Divers Fêtes / Hanoucca Kabbale Kabbale / Sfirot et Noms divins Kabbale / Shaarei Ora Kabbale / Tsimtsoum Maharal Moadim Paracha Paracha - Bereshit Parashat Hashavua Parashat Hashavua / Bereshit Parashat Hashavua / Ki Tissa Parashat Hashavua / Lekh Lekha Parashat Hashavua / Vayishlah Pensee juive Pensee juive / Torah et Mitsvot Pensée juive Pensée juive / Beit HaMikdash Pensée juive / Emouna Pensée juive / Galout et Gueoula Pensée juive / Identité Pensée juive / Névoua et Prophétie Pensée juive / Sionisme et Messianisme Pensée juive / Teshouva Philosophie juive / Morale Rav Kook Talmud / Etude de Torah Talmud / Pirqé Avot Talmud / Tefila Tanakh / Yeshayahou Tefila Tefila and Kabbale kabbalah tefila
807 שיעורים — עמוד 6 מתוך 17
he

מידת הדין ומידת הרחמים בבריאת העולם

קבלה ומחשבת ישראל

לפי מידת הדין אין אפשרות לקיום העולם, שכן אין מציאות זולת הבורא. הקב'ה שיתף מידת הרחמים למידת הדין כדי שהעולם יוכל להתקיים. המקרא מתחיל בבית ולא באלף — עשרה מאמרות הם מידת הרחמים, ורק במעמד הסיני מתחיל האלף של מידת הדין.

he

גרות ושעבוד בהיסטוריה של ישראל

מחשבת ישראל

עיון במעמדם של האבות והשבטים כגרים בארץ, וההבדל בין גרות לשעבוד. אברהם היה גר בלבד, יצחק חווה גרות, ואצל יעקב התחילו גם גרות וגם שעבוד. המהר'ל מסביר שכל עוד שהשבטים היו במעלת השמות, לא הייתה שליטה עליהם.

he

נח ואברהם – סוד התיבה והחן

קבלה

השיעור חוקר את הקשר בין נח לאברהם דרך סודות הקבלה. מניטו מסביר שנח מצא חן לא בזכות מעשיו אלא בזכות אברהם שהיה כלול בו כבר. שניהם שמעו אותו סוד – לבנות תיבה – אך נח הבין באופן חומרי ואברהם באופן רוחני. השיעור משלב פירושים קבליים עם פרשנות רש״י והאור החיים.

he

ברית הלשון וברית המאור — סוד יוסף

קבלה

עיון בקשר בין ברית הלשון לברית המאור לפי ספר יצירה. מניטו מסביר שהפה והברית מייצגים את הקו האמצעי המאחד ימין ושמאל. הייחוד של לשון הקודש במילים איש-אישה מוכיח שהדיבור מתחיל בנוכחות, והנושא מיוחס ליוסף.

he

תורה אמיתית - תורתו אומנותו לפי המהר'ל

דרך חיים - מהר'ל 2026-05-30

המהר'ל מסביר שלוש מדרגות של קניין תורה: משכים ומעריב (למעלה מהזמן), משחיר פניו (נותן גופו להעדר), ואכזרי על בניו (עוזב התעניינות בתולדות). תורה אמיתית שייכת לעולם הבא, לא לעולם הזה. מי שאומר שהתורה היא רק חוקה יפה של עם ישראל — זה צדוקי. דוגמת הגאון מוילנא שחי בתנאים קשים ונמנע מרוקחות כדי שלא יגזלו את זמן לימודו.

he

נתיבות עולם - צלם אלוקים וההידמות לה'

מהר'ל

שיעור על נתיב גמילות חסדים של המהר'ל. מניטו מבאר את ההבדל בין שם אלוקים (התגלות הבורא דרך מתווכי העולם והטבע) לשם הוי'ה (התגלות פנים אל פנים). האדם נברא בצלם אלוקים אך מצווה להידמות למידותיו של ה'. ללא קיום הצו הזה, האדם נשאר בריאה מפותחת אך חסרת קדושה.

he

סוד הקניין – מתנה, דין ורחמים בקבלה

קבלה

השיעור עוסק בסוד הקניין הרוחני – המעבר ממתנה לזכייה. מניטו מדגים זאת דרך מתן תורה וקניין תורה, ומקביל זאת למסכת קידושין – למה המשנה משתמשת בלשון 'קניין' ולא 'מתנה'. השיעור משלב את הקשר בין מידת הדין למידת הרחמים בספירות, ומציג את עומק העניין לפי הרמב״ן.

he

נבואה, גבורה ושורשי התורה

קבלה ומחשבת ישראל

השיעור עוסק במשמעות המושג נבואה והקשר שלו למידת הגבורה בספירות. מוסבר כיצד התחדשות השפה העברית והשירה העברית מהווים ניצוצות של נבואה. מקשר בין המושג תנא דבי אליהו לבין הבריאה דרך שם אלוקים, ומסביר את הפסוק בראשית ברא אלוקים לפי כוונות קבליות.

he

משכים ומעריב - התמדה בתורה למעלה מהזמן

דרך חיים - מהר'ל 2026-05-30

המהר'ל מסביר 'שחורות כעורב' בשלוש דרשות: משכים ומעריב (תורה למעלה מהזמן), משחיר פניו (מסירות גוף), אכזרי על בניו כעורב (רב אדא בר מתנא שעזב ילדיו). הכיוון הוא שתלמיד חכם אמיתי קשור לתורה בכל מה שעושה — 'בכל דרכיך דעהו'. לחלק את החיים לחיי חול וקצת לימוד תורה זה צדוקי. תורתו אומנותו היא המדרגה שהתלמידי חכמים האמיתיים הגיעו אליה.

he

ייחוד המידות בבינה וסוד שמע ישראל

קבלה

השיעור עוסק בייחוד מידת הדין ומידת הרחמים בספירת הבינה, כשורש לאיחודן בתפארת. מניטו מדגיש שלימוד הקבלה חייב להתבסס על חוכמת הנגלה, ומקשר את העניין לקריאת שמע ישראל – מדוע ישראל צריך תזכורת שה׳ אחד, כי הניסיון מראה הפכים.

he

התפילה, המלאכים וסכנות העבודה הזרה

תפילה

שיעור על משמעות התפילה לאור הקבלה. מניטו מסביר שאין מקום פנוי מהתגלות הבורא, ושהנבואה נסתרה כדי למנוע עבודה זרה - אך במקומה צמחה סכנת המינות. הוא מנתח את תפקיד פסוקי דזמרה כ'פינוי דרך' לתפילה, על פי תיקון דוד המלך, כדי להתגבר על המשחיתים המעכבים את עליית התפילה.

he

מידת גבורה ושם אלוקים במעשה בראשית

קבלה

עיון בקשר בין מידת הגבורה לשם אלוקים ולמעשה בראשית. מניטו מסביר שגדולה היא חסד — השפעה ליותר קטן, ולג שם הויה מופיע לב פעם במעשה בראשית. הוא מקשר למגילת אסתר ולמושג הסתר פנים בתקופתנו.

he

קריאת פרשת כי תצא והפטרה

קריאת התורה

קריאה מלאה של פרשת כי תצא (דברים כד-כו) הכוללת דיני ממון, ייבום, משקלות ומידות, וזכירת עמלק. הפטרה מישעיהו נד: רוני עקרה לא ילדה.

he

תורת חסד ושחרור עבדים — הלכה למעשה מול חומרות

הלכה ומחשבת ישראל

המצווה הראשונה אחרי עשרת הדיברות היא שחרור עבדים — התורה כולה חסד. השיעור מבחין בין הלכה למעשה לבין חומרות שאינן הלכה, ומזהיר מפני הנטייה להחמיר על חשבון האהבה לישראל ולארץ ישראל כקריטריון ליחס לחילונים.

he

Noah - Emounah et entree dans l'arche

Paracha - Bereshit 2026-05-30

Noah croyait en Dieu createur mais avait du mal a croire en la revelation du Nom (le Deluge). Rashi : il n'entra dans l'arche que lorsque les eaux le pousserent. Distinction entre Shem Elokim (construction de l'arche) et Shem Havaya (entree dans l'arche). Interpretation hassidique : si Noah avait refuse d'entrer, il aurait pu sauver sa generation — 'grande est la transgression pour le Nom' (Gdola Avera Lishma). Mais heureusement il entra, car sauver cette generation aurait ete catastrophique.

he

יעקב וישראל – הפחד מהעלייה והציונות כאומץ

קבלה

מניטו מקביל את המעבר מיעקב לישראל למצב היהודים כלפי ארץ ישראל – פחד מהעלייה שמנע את השיבה. הציונות היא שנתנה את האומץ להיות ישראל, וייתכן שהיה צורך בשכחה לצורך זיכרון. השיעור מקשר זאת למדרש על סולם יעקב ולמאמר 'גדולה עבירה לשמה'.

he

דרך חיים פרק ראשון – משה ויתרו ודרך ארץ

מחשבה יהודית

השיעור עוסק במשנה 'משה קיבל תורה מסיני' ומסביר מדוע לא נאמר 'מפי הקדוש ברוך הוא'. מניטו מקשר את יתרו למשה – בית מדרשו של יתרו הוא הרקע של דרך ארץ האמיתית, ומתוכו נובעת האפשרות של גילוי תורה. השיעור מבחין בין זהות עברית למצרית אצל משה, ואת מעמדו של יתרו כחסיד אומות העולם.

he

רב חסד ומניין המצוות - זהות ישראל

קבלה - מידות 2026-05-30

דיוק בפסוק 'רב חסד' — הרוב חסד אך יש גם דין. כשיש ספק בין חיוב לפטור, מטים לזכות (מרובה מידת החסד). הזהות של כלל ישראל מוגדרת לפי מניין המצוות: רמ'ח מצוות עשה כנגד איברים, שס'ה לא תעשה כנגד גידים. מי שחסר לו שייכות למצווה — יש לו פגם בנפש. הוויכוח בין משה לפרעה ('כולנו' מול 'הגברים') משקף את המתח בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה.

he

תורה מן השמיים ודרך ארץ — מלכיצדק ויין נסך

פרשת השבוע 2026-05-30

התורה היא מן השמיים — מצווה להתנהג כמלאכים, והגויים טוענים שזה בלתי אפשרי. מלכיצדק מסר תורה לאברהם — דרך ארץ העברית היא הכנה לקבלת התורה. השיעור דן באיסור סתם יינם: גם בלי עבודה זרה מיוחדת, האפיקורסות היא סתם עבודה זרה.

he

עץ החיים ועץ הדעת - סדר האכילה של אדם הראשון

קבלה

שיעור על חטא אדם הראשון לאור הקבלה. מניטו מנתח את הכפילות 'אכול תאכל' (אכילה בעולם הזה ובעולם הבא) ואת היחס בין עץ הדעת (מלכות) לעץ החיים (בינה). הוא מביא את פירוש הרב אשלג: אדם היה צריך לאכול מעץ החיים לפני עץ הדעת, ומסביר שהאכילה מעץ הדעת היא הכנה לעץ החיים כשנעשית בתיקון.

he

התורה כרפואה ואחדות העולמות

קבלה ומחשבת ישראל

התורה היא רפואה כללית כי היא שכל אחד — מקשה אחת המגלה את סדר העולם. רק בעלי הקבלה תופסים את הייחוד הזה שמאחורי ריבוי המצוות עומדת אחדות התורה. המהר'ל מסביר שמי שקשור לסדר העולם דרך לימוד תורה, גופו בריא — כמו איוב שהתרפא רק כשלמד תורה.

he

דרך חיים - משה קיבל תורה מסיני: ההבדל בין משה לתורה

מהר'ל

שיעור על פרק ראשון של דרך חיים למהר'ל. מניטו מבחין בין שני מישורים: משה כתלמיד מיוחד של הקב'ה (יחס אישי, תוכחות, דיאלוג) לבין התורה עצמה שאינה שייכת למשה. התורה מן השמים אינה תלויה באישיותו של משה - הוא הצינור ההיסטורי אך לא המקור. לכן המשנה אומרת 'משה קיבל תורה מסיני' ולא 'מהקב'ה'.

he

חבלי משיח והירידה הכלכלית של הציונות

מחשבת ישראל - גאולה 2026-05-31

אחרי אלפיים שנה ללא אינטרס לאומי חומרי, יש פיתוי לצד הכלכלי בציונות. המוטיבציה הציונית הפכה כלכלית אפילו אצל דתיים (ישיבות תלויות בתקציבים). זו הירידה האחרונה — חבלי משיח שימצאו את העולם על ידי מהפכה. שלוש תקופות: מאדם עד אברהם (זכות הדורות), מאברהם עד יציאת מצרים (זכות האבות), ומיציאת מצרים ואילך (זכות קבלת התורה).

he

חזון אברהם וחזון לוט – מחלוקת לשם שמים

פרשנות מקרא

השיעור עוסק במדרש המשווה בין חזון אברהם לחזון לוט על ארץ ישראל. לוט סבר שיירש את הארץ, אך זכותו שונה מזו של אברהם. מניטו מבחין בין מחלוקת לשם שמים למחלוקת שלא לשם שמים, ומראה שהפירוד בין אברהם ללוט הוא השורש למחלוקת בין בניהם.

he

רחמים גמורים ושורש הדין בקבלה

קבלה 1991-01-13

עיון במידת הרחמים בקו האמצעי המאחד חסד ודין. מניטו מסביר שרחמים גמורים הם מעל הספירות, ללא שום עירוב של דין. הוא דן בשורש הדין שנגלה אחרי הצמצום, ובמושג האמונה בהנהגת העולם.

he

נס וטבע — המנהג האמיתי של העולם

מחשבת ישראל

דיון ביחס בין נס לטבע לפי המהרל והרמב״ם. מניטו מסביר שהנס אינו הפרת סדר אלא סדר עמוק יותר מהרגיל. הרמב״ם שולל ניסים מהמשיח אך לא מהקב״ה. ימות המשיח הם גילוי המנהג האמיתי של העולם.

he

הוי דן את כל האדם לכף זכות – דין וזכות

מוסר ומחשבת ישראל

מניטו מנתח את הסתירה במשנה בין הוי דן את כל האדם לכף זכות לבין כשבעלי הדין לפניך יהיו כרשעים. הוא מסביר שכל האדם כולל גם את הרב והחבר, ושהדין עצמו הוא זכות. כן נדון ספר איוב והקושי לנחם מי שסובל באיסורים.

he

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא – זכות שבזהות

מחשבה יהודית

השיעור מנתח את המשנה 'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא' ומבחין בין זכות שבאה ממעשים לזכות שבאה מזהות. מניטו מסביר שהחלק לעולם הבא אינו קניין אלא נחלה הנובעת מהשתייכות לכלל ישראל. השיעור מקשר זאת למושג שהמעשה החיצוני הופך לזהות כשהוא מתרגל.

he

ערב זיכרון למניטו — הצמצום והחלל

זיכרון ומורשת

ערב זיכרון למניטו שבו מסבירים את משנתו דרך מושג הצמצום והחלל. כשאדם גדול נפטר, החלל שמשאיר מעיד על גדלותו. מניטו לימד שהבריאה נוצרה מתוך הצמצום האלוקי, ואיחוד המידות הוא יצירת אחרות ולא אחידות.

he

סוד הריח, הברכה והבוגדים - ברכת יצחק ליעקב

קבלה

שיעור על ברכת יצחק ליעקב דרך ריח הבגדים. מניטו מנתח את המדרש 'אל תקרא בגדיו אלא בוגדיו' - אפילו לבוגדי ישראל יש ריח טוב. הוא מסביר את סוד הברכה החוזרת מקו היושר (מידת ה') לעולם החיצוני (שדה/טבע), ומקשר לפסוק 'לריח שמניך טובים' - הגרים והבעלי תשובה שמריחים את ריח התורה מרחוק.

he

סדר הספירות והנהגת העולם

קבלה

הימין מצד החכמה והשמאל מצד הבינה. הספירות מצד החכמה נקראות נעימות ורחמים. מעשה בראשית הוא התפשטות העולם ומעשה מרכבה הוא הנהגתו. כל השגחה מורכבת ממידות שונות, וכשישמעאל מטריף את תיקון הכלי שלו הוא שואף לאור החסד.

he

Nelekha ad Ko - l'epreuve d'Abraham et la promesse future

Paracha

Etude du verset 'Moi et le garcon nous irons jusque la (ko)' (Genese 22:5). Manitou cite Rabbi Yoshua ben Levi : Abraham veut voir ce qu'il adviendra de la promesse 'ko yihye zarekha'. La veritable epreuve n'est pas quand Dieu dit 'ton fils' mais quand Il dit 'Isaac' - car c'est l'avenir du monde qui est en jeu. Distinction fondamentale entre l'Abraham du Coran (sacrifice d'Ismael) et celui de la Torah.

he

שורש מידת הדין בבינה וידיעת ה׳ את העולם

קבלה

שיעור שהתמלול שלו פגום ברובו. מן הקטעים המובנים עולה שהנושא קשור לשורש מידת הדין בבינה, למחלוקת בין המקובלים לפילוסופים בנושא ידיעת ה׳, ולמושג האמונה כיסוד רוחני ולא פילוסופי.

he

שיר תשעה תוכים של נתן אלתרמן - שיעור עברית

שפה ותרבות

שיעור עברית סביב השיר 'תשעה תוכים' של נתן אלתרמן. המורה מציג את הביוגרפיה של אלתרמן (1910-1970) ואת השיר ההומוריסטי על תשעה תוכים שכל אחד מדבר שפה אחרת - אנגלית, צרפתית, רוסית, טורקית, יוונית ועוד - אבל אף אחד לא מדבר תוכית, השפה שלהם עצמם.

he

תפארת ישראל פרק נז — ארץ ישראל ועולם הבא

מהר"ל

דיון בקשר בין ארץ ישראל לעולם הבא לפי המשנה בסנהדרין. מניטו מסביר שהגלות אינה עונש על חטאים רגילים אלא על חטא מיוחד — מאיסה בארץ חמדה. הפסוק «ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ» מרמז שהדרך לעולם הבא עוברת דרך ארץ ישראל.

he

דמותו של מניטו – מורה דרך בעת משבר

מחשבה יהודית

השיעור מתאר את דמותו של מניטו כמורה דרך בתקופת משבר. כפי שהרמב״ם עמד מול הפילוסופיה האריסטוטלית, כך מניטו רכב על הרוכוש הפילוסופי המערבי כדי לחשוף את הסגולות הפנימיות של היהדות. הוא השתמש בפילוסופיה ככלי אינסטרומנטלי בלבד, לא כתכלית.

he

עשר שמות הקודש, צמצום והתפשטות הספירות

קבלה

חזרה על עשרת שמות הקודש והתאמתם לספירות. מסביר את תהליך הצמצום, יצירת החלל וכניסת הקו הדק (צינור/רצון). מהכתר מתפשטות חוכמה ובינה, ומהן שלושת הקווים: חסד-נצח מימין, גבורה-הוד משמאל, והאיחוד ביסוד. מסביר את מושג המילוי דרך אותיות שם הויה.

he

אברהם והגרים, עם קשה עורף והערב רב

מחשבת ישראל

המהר'ל מסביר שמי שהיה עלול להתגייר ולא גויר, הופך לשונא ישראל. הפסוק אם לא תורישו את יושבי הארץ מתקיים בדיוק בימינו. הביטוי עם קשה עורף נאמר על הערב רב, וכשנכנס לישראל הוא מבטא את הצד השלילי של מידה זו בעם.

he

ספירת התפארת כגילוי האינסוף

קבלה

שיעור על ספירת התפארת כמדרגה היחידה שבה האינסוף מתגלה בשלמותו. מניטו מסביר שכל ספירה מגלה פן אחד של האינסוף (חוכמה בבחינת חוכמה, בינה בבחינת בינה), אבל תפארת מגלה את הכל בבת אחת ולכן נושאת את שם הוי'ה. הוא מבאר את היחס בין תפארת למלכות (כלי של תפארת, שם אדנ'י) ואת סדר ההתקרבות לקודש.

he

נתיב גמילות חסדים — מחסד לתורה

מהר"ל

לימוד בנתיבות עולם על גמילות חסדים. מניטו מראה שהחסד מוביל לתורה — זו נחלת יוסף (חסד) ונחלת יששכר (תורה/בינה). התהליך מתחיל באברהם (חסד) ומגיע לישראל (תורה), והשלמות היא כשהתורה והחסד מאוחדים.

he

ספירת מלכות, סדר התפילות וסוד הגלגולים

קבלה ותפילה

סדר קריאת שמע שייך לבריאת העולם (ערב-בוקר), וסדר התפילות שייך לקרבנות ולעולם הבא (שחרית-ערבית). ספירת מלכות היא דו-פרצופית: כלי קיבול לשפע מלמעלה וכלי קיבול מהעולם. מי שלא זכה חוזר בגלגול עד שיצליח.

he

הגלות מתחילה ביצחק – גרות, גלות ושעבוד

פרשנות מקרא

השיעור מבחין בין שלוש שלבי הגלות: גרות מתחילה ביצחק, גלות מתחילה ביעקב ושבעים נפש, ושעבוד מתחילה רק אחרי פטירת השבטים. מניטו מדייק בין 'גר' ל'דר' בברייתא 'כל הדר בחוץ לארץ' – מי שרואה עצמו כגר שייך לארץ ישראל, ומי שרואה דירתו בחו״ל.

he

מידת האמת, תפארת ואיחוד המידות

קבלה

מידת האמת מתגלה בספירת תפארת כאיחוד חסד ודין. האמת היא גילוי רצון הבורא דרך כל המדרגות. הפסוק משפטי ה' אמת צדקו יחדיו מתפרש כך: רק כשכל המידות מאוחדות מתגלה הצדק. דיון על הקשר בין דעת לכתר ועל מקומה בספירות.

he

נתיבות עולם: נתיב גמילות חסדים

מחשבת ישראל ומוסר

שלושה דברים שהעולם עומד עליהם — תורה, עבודה וגמילות חסדים — מקבילות לאמת, דין ושלום. ההבדל בין עומד לקיים: איחוד המידות מביא לקיום חזק יותר. מעלת החסד היא התעלות ממדרגה למדרגה, התקרבות למחשבת הבריאה.

he

משה מחליף את יוסף — שם הויה במקום אנוכי

קבלה

מדרש על המעבר מתקופת יוסף (אנוכי) לתקופת משה (שם הויה). כד שיעקב ויוסף השתמשו בסימן «אנוכי מת», משה גילה את שם המפורש. העולם עמד על חסד 26 דורות עד מתן תורה, ומאז עומד על זכות התורה.

he

צמצום, אין ויש – יסודות הקבלה

קבלה

השיעור עוסק במושגי הצמצום הראשון והבריאה מאין. מניטו מסביר שבקבלה האין קודם ליש, בניגוד לפילוסופיה. הצמצום יוצר חלל שבו האור מתפשט מחדש – זהו יש מאין. השיעור מבחין בין רשימו לאור, ומסביר ששורש הכלים גבוה משורש האור.

he

ייסורים של אהבה ודיני זכות וחובה

תלמוד

השיעור דן בסוגיית ייסורים של אהבה מול ייסורים של עונש, ומפרש את הסתירה בין שתי משניות – 'יהיו בעיניך כרשעים' מול 'הוי דן את כל האדם לכף זכות'. מניטו מסביר ש'כרשעים' הוא קו זכות, ומבחין בין חייב לזכאי בעברית ארץ-ישראלית ובבלית.

he

אלוקי האלוקים — ישראל בבחינת שר

קבלה

לימוד על הפסוק «כי ה' אלוקיכם הוא אלוקי האלוקים». ישראל נמצא במדרגת השרים של אומות העולם, וזה סוד השכינה. מניטו מסביר שהנצרות ראתה בישראל אמצעי בין הקב"ה לעולם, ושהשם «אני» מרמז לספירת מלכות.

he

חוכמה, משפיע ומקבל וסוד האנדרוגינוס

קבלה

לימוד על ספירת החוכמה כשורש ההפכים — פנים/אחור, משפיע/מקבל, זכר/נקבה. מניטו מסביר שהאנדרוגינוס מבטא איחוד שקדם להבדלה בין הפכים, ושהרמח"ל והרב אשלג פירשו מה שכבר נרמז אצל הראשונים.

he

אל מלך יושב על כיסא רחמים — חסד ודין

קבלה

לימוד על מידת אל כרחמים גמורים שלפניהם נכנעים מחנות הדין. מניטו מבחין בין חסד (מתנת חינם) לרחמים (חסד עם דין), ומסביר שאברהם זכה לשי עולמות כי הוא אוהב ולא רק אהוב. הדיין האמיתי הוא זקן כי הוא מצדיק.