בהיבראם באברהם — זכות החסד בבריאת העולם
המלאכים מדיינים אם לברוא את האדם: מידת הדין אומרת אל ייברא, אך הקב'ה ברא למרות הכל — בזכות מידת החסד של אברהם. 'אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם' — אל תקרי בהיבראם אלא באברהם. ה'ה הקטנה מורה על שיתוף זכות אברהם בבריאה. האמת תצמח מן הארץ רק בגמר התיקון, ועד אז הקב'ה מנהיג בסבר פנים יפות — מידת הרחמים.
heשיעור עברית – בגדים, תחנת רכבת ואוטובוס
שיעור עברית לרמת מתחילים הכולל דיאלוגים יומיומיים: חיפוש בגדים בארון, קניית כרטיסים בתחנת רכבת, ונסיעה באוטובוס לאילת. התרגילים עוסקים באוצר מילים בסיסי – שעות, מספרים, פניות מנומסות ומצבים בחיי היום-יום.
heשני המשיחים - משיח בן יוסף ומשיח בן דוד
מניטו פותח סדרת שיעורים על תורת המשיחיות ומגלה שבמסורת ישראל יש שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. הנושא היה נסתר בארצות אשכנז בגלל הנצרות, אך בארצות האסלאם נלמד בגלוי. השיעור מתחיל מפסוק בזכריה על המספד הגדול בירושלים ומפנה למקורות השל'ה הקדוש על פרשיות יוסף ואחיו כשורש העניין.
heכובד ראש בתפילה – שמחה ויראה וייחוד המידות
מניטו מגדיר את הכובד ראש בתפילה כשילוב של שמחה ויראה בו-זמנית: שמחה מפני שעומדים לפני מידת החסד, ויראה מפני מידת הדין – והכל אחד. הוא מדגיש שקבלה אמיתית נובעת מתוך הגמרא ולא בנפרד ממנה, ומצטט את רבו שאמר: מי שלא לומד קבלה אינו בן אדם, ומי שלא לומד גמרא אינו יהודי.
heאותיות השם - סוד האות ו'ו וספירת התפארת
מניטו מלמד את ההקבלה בין אותיות שם הוי'ה, הספירות והעולמות. האות ו'ו מכוונת לשש ספירות התפארת (מחסד עד יסוד) והיא הקו האמצעי המאחד את כל הממדים. הדיון עוסק בשמות הקודש המתאימים לכל ספירה, ביחס בין הוא (הנסתר) לשמו (ההתגלות), ובסוד המספר שש המופיע הן בשטח והן בזמן.
heויגדל הילד – משה, יצר טוב ויצר רע, ובגרות רוחנית
מניטו מנתח את המדרש על גדילת משה שלא כדרך כל הארץ: הוא הגיע לבגרות רוחנית מהר מהרגיל. נדון ההבדל בין יצר הרע (רצון לקבל) ליצר הטוב (רצון להשפיע), ומדוע בר מצווה נקבע בגיל שיכול להוליד. מניטו מסביר מדוע משה לא היה המשיח – כי לא היה שייך לעולם של עץ הדעת טוב ורע.
heשורש הגלות - שנאת האחים ומכירת יוסף
מניטו מנתח את שורשי גלות מצרים דרך שיטת המהר'ל. יעקב ראה שנאת חינם בין האחים והבין שנבואת ברית בין הבתרים עומדת להתקיים. הדיון עוסק בהבדל בין הסיבה השורשית (מידת אברהם ונטיית הגלות) לבין הביטוי בפועל (חטא מכירת יוסף), ובקושיית המהר'ל על האברבנאל: כיצד ייתכן שהגלות נגזרה לפני שחטאו השבטים.
heתורה מן השמיים – ייחוד המידות וזהות ישראל
מניטו מבאר שהתורה שייכת לייחוד מידת החסד ומידת הדין, דבר שאינו בהישג יד האדם הטבעי ולכן ירדה מן השמיים. הוא מדגיש שההבדל בין ישראל לאומות אינו טבעי-שכלי אלא נפשי, ולכן הגיור אפשרי. התורה אינה ירושה אלא קניין אישי שכל אחד חייב להשיג בעצמו.
heארבעת הבנים בהגדה - ישמעאל ועשיו
מניטו מלמד פירוש על ארבעת הבנים בהגדת פסח: החכם הוא ישראל, הרשע הוא עשיו (אדום/נצרות), התם הוא יעקב, ושאינו יודע לשאול הוא ישמעאל (אסלאם) - שבכל המקרא אינו מדבר אלא בוכה. הדיון עוסק בנוכחות ישמעאל ועשיו בהיסטוריה העכשווית של ישראל ובמשמעות הזיכרון כיסוד ההגדה.
heשמיעה וראייה – חכמה, בינה ודעת בתפילה
מניטו מבאר את היחס בין שמיעה לראייה: קודם שמע ישראל ואחר כך ראה ישראל, כשם שהתלמוד מלמד להבין ואחריו הזוהר מגלה לראות. הוא מגדיר את ההבדלים בין חכמה (לומד מרב), בינה (מבין דבר מתוך דבר), ודעת (מבין מניסיון עצמו – רוח הקודש). נדון גם ההבדל בין ישראל לישמעאל: נעשה ונשמע מול שמיעה בלבד.
heהשכל העליון - התורה כגילוי נבואי מעל הטבע
מניטו מלמד מתוך נתיבות התורה של המהר'ל שהתורה היא שכל עליון ופשוט, נבדל לחלוטין מהשכל הטבעי. הדיון עוסק בהבדל בין חוכמה אנושית (כולל פילוסופיה) לבין גילוי נבואי, ובהבחנה בין תורה שבכוח (הנולדת עם ישראל כאפשרות) לתורה שבפועל (המתקבלת מהרב). מניטו מסביר שגם לישראל התורה אינה טבעית במובן הרגיל אלא צריך לקנותה.
heמקורות התפילה – אבות תקנום וכנגד תמידים
מניטו מלמד את הסוגיה בגמרא על מקור התפילות: אברהם תיקן שחרית כי מידתו חסד וזמנו הבוקר, יצחק תיקן מנחה כמידת הדין. הוא מבחין בין רשות להתפלל – שהייתה קיימת מאז האבות – לבין חובת התפילה שתקנו חכמים אחרי חורבן הבית כתחליף לעבודת הקרבנות.
heמידת הדין והצמצום - למה העולם לא יכול להתקיים
מניטו מבאר שלפי מידת הדין אין אפשרות לקיום העולם, כיוון שאין זולת האין-סוף. סוד הצמצום מאפשר את הבריאה, ושיתוף מידת הרחמים למידת הדין הוא תנאי לקיום. הדיון עוסק בהבדל בין פרשה ראשונה של בראשית (תוכנית - מידת הדין) לפרשה שנייה (עשייה - שיתוף הרחמים), ובסוד התחלת התורה באות ב'ית (לשון ברכה) ולא באל'ף (לשון ארור).
heשיעור עברית – משפחה, כתובת, דירה וביקור
שיעורי עברית לרמת מתחילים עם דיאלוגים על הכרות (משפחת דורון), שאילת כתובת ברחוב, תיאור דירה ומטבח, וקבלת אורח בבית. התרגילים מלמדים פנייה בגוף ראשון ושני, שאלות מקום, ואוצר מילים בסיסי של חיי היום-יום.
heתפארת ישראל 5 - השואה, קידוש השם ועמלק
מניטו עוסק במשמעות השואה מתוך פרספקטיבה של מחשבת ישראל. הוא מסביר שקורבנות השואה מתו על קידוש השם, ושאין לתלות את הסיבה בחטאים של אותו דור אלא בהיסטוריה של כלל ישראל. מניטו מקשר את עמלק לספק בתורה מן השמים, ומציין שביקורת המקרא שהחלה בגרמניה היא שפתחה פתח לעמלק לבוא דווקא שם.
heההכנה לתפילה – כובד ראש ורשות להתפלל
מניטו מלמד את המשנה בברכות פרק ה: אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש. הוא מסביר את הסכנה שביוזמה להתפלל – לעמוד לפני הבורא ולרמז שמשהו צריך להשתנות. לכן נדרשת הכנה רצינית, כפי שמשתקף בסדר הסידור: כל מה שלפני העמידה הוא הכנה, ורק שמונה-עשרה היא התפילה עצמה.
heתפארת ישראל 5 - גן עדן, עולם הבא והבחירה
מניטו מבאר שגן עדן ועולם הבא הם אותו עולם, אלא שגן עדן ניתן כמתנת חינם ועולם הבא נקנה בזכות הבחירה בעולם הזה. הדיון עוסק בירידת הנשמה לעולם כמעבר מבת בבית אביה לאישה בבית בעלה, בסדר הספירות כפי שנרמז בששת ימי הבריאה, ובהבדל בין עולם האמת (מחשבת הבורא) לעולם הטבע (עולם המום).
heישמעאל, עשיו וישראל - הגלות כהוכחה לזכות בארץ
מניטו מלמד מהמהר'ל שרק בני יעקב הלכו בעולם כגולים ולא ככובשים, בניגוד לישמעאל ולעשיו שכבשו אך לא גלו. הגלות היא הוכחה שרק ישראל זוכים בארץ. הדיון עוסק בהבטחת הארץ שהייתה שייכת גם לישמעאל וגם לעשיו עד שהופרדה, ובכך שהגרות מתחילה מיצחק ולא מאברהם.
heשלום ואחדות – מחלוקת לשם שמיים ואבני יעקב
מניטו דן במושג השלום כתנאי לאחדות, גם בעליונים וגם בתחתונים. הוא מנתח את מדרש אבני יעקב שהתאחדו לאבן אחת כשהמחלוקת הייתה לשם שמיים, ומבחין בין מחלוקת קורח ומשה (שלא הייתה לשם שמיים בשל מוטיבציות אישיות) לבין מחלוקת שמואל ועלי שהייתה אמיתית.
heהנהגה ציבורית וקדושת הכלל – הפרנס ונשמות כלליות
מניטו מבאר שהפרנס הוא שליח ה' להנהגת הציבור, ושתורה והנהגה הם שני הדברים הקרובים ביותר לה'. הוא מסביר שכל דבר כללי הוא עליון יותר – לכן נשמות כלליות קרובות לאלוקות, ותורת הכלל עדיפה על תורה פרטית. ציבור כתקנו הוא צדיקים בינוניים ורשעים, והכלל קדוש בעצם היותו כלל.
heשעבוד וגלות מאברהם
שיעור העוסק ביחס בין שעבוד לגלות ובשורשם אצל אברהם אבינו. התמלול חלקי ולא ברור דיו לתקצור מלא.
heתפילת מוסף – מפני חטאינו ועלינו לשבח
הקלטת תפילת מוסף הכוללת את הקטע מפני חטאינו גלינו מארצנו, תיאור קרבנות המוסף של ראש חודש או יום זיכרון, ותפילת עלינו לשבח. ההקלטה כוללת ניגונים וחזרה על הנוסח.
heבגד ולבוש – הבושה, הצניעות ומעלת האישה
מניטו מנתח את ההבדל בין בגד (שורש בגידה, מסכה מפני האויב) ללבוש (כיסוי הבושה, כפרה). הוא מסביר שהבושה עמוקה יותר אצל האישה כי מה שהיה יותר בפנים נמצא יותר בחוץ וצריך לחסות יותר. מכאן מעלת הצניעות של האישה ונטיית ישראל להתבושש – שלא נבוש בתפילה.
heהגדרת התפילה - רשות, מצווה ושמונה עשרה
מניטו מבחין בין שני סוגי תפילה: תפילה כרשות (בקשה אישית ללא נוסח קבוע) ותפילה כמצווה (שמונה עשרה בציבור עם זמנים וסדר קבוע). כל עוד בית המקדש היה קיים, העבודה המרכזית הייתה קורבנות; אחרי החורבן תוקנו תפילות כנגד הקורבנות - לא כתחליף אלא עם אותו יעד. תפילה במובן המדויק היא בקשת צרכים, כפי שנראה בתוכן שמונה עשרה.
heבריאת העולם – הצמצום, מידת הדין והתחלה בבי'ת
מניטו מסביר מדוע לפי מידת הדין אין אפשרות לקיום העולם – כי אין זולתו, ולכן שיתף הקב'ה מידת הרחמים למידת הדין. הוא דן בסוד הצמצום, במדרש שברא עולמות והחריבן עד שנברא עולמנו בזכות אברהם, ובשאלה מדוע התורה מתחילה בבי'ת (לשון ברכה) ולא באל'ף (מידת הדין) עד מעמד סיני.
heתפארת ישראל 5 - מעמד הר סיני ושנאת העמים
מניטו מלמד את המדרש על שמות הר סיני: סיני - שירדה שנאה לאומות על ישראל משם. הוא מסביר את הכלל ההלכתי שעשיו שונא ליעקב כתופעה שנמשכת ממעמד הר סיני. הדיון עוסק גם בהבחנה בין קיום מצוות כמידות טבעיות (תקופת האבות) לקיום כמצווה (מסיני ואילך), ובדוגמת גיד הנשה כבניין אב לטעמי המצוות.
heשערי אורה – אלוקי האבות והמרכבה העליונה
מניטו מלמד משערי אורה את הכוונות בברכת אבות: אלוקי אברהם (חסד-ימין), אלוקי יצחק (דין-שמאל), ואלוקי יעקב (אמת-קו האמצע). שלושת האבות הם כיסא למרכבה. הוא מסביר שהספר מלמד את עשרת השמות בהם המקרא רומז לבורא, כדי להעמיק את כוונת התפילה – דע לפני מי אתה עומד.
heאותיות השם - סוד האות ו'ו וספירת התפארת
מניטו מלמד את ההקבלה בין אותיות שם הוי'ה, הספירות והעולמות. האות ו'ו מכוונת לשש ספירות התפארת (מחסד עד יסוד) והיא הקו האמצעי המאחד את כל הממדים. הדיון עוסק בשמות הקודש המתאימים לכל ספירה, ביחס בין הוא (הנסתר) לשמו (ההתגלות), ובסוד המספר שש המופיע הן בשטח והן בזמן.
heרומי וישראל – טענת האומות ותרבות העולם
מניטו מלמד את האגדה בגמרא על יום הדין שבו רומי טוענת שבנתה שווקים ומרחצאות בשביל ישראל. הוא מקשר זאת לפסוק ויחן את פני העיר – יעקב שתיקן מטבעות, שווקים ומרחצאות בשכם לפני שחיפש חתן לדינה. הרעיון: התרבות החומרית היא כלי שנועד לאפשר לישראל לעסוק בתורה.
heספירת היסוד - צדיק, שלום וטוב
מניטו מלמד על ספירת היסוד (צדיק) ותפקידה להפוך כל השפעה - חסד או דין - לטוב. הדיון עוסק בסוד הרשימו שנשאר אחרי הסתלקות האור, ביחס בין פנים (אור) לחוץ (חושך), ובכך שצדיקים אפילו במיתתם נקראים חיים. מניטו מסביר את הכינוי שלום לספירת היסוד ומקשר לשלמה המלך ולשיר השירים.
heיראת שמיים – שורש כל המעלות ותלמוד תורה
מניטו מנתח את ההבדל בין חן, יופי ויראת ה' כשלוש מדרגות: דור משה עסק בתורה מתוך שפע חומרי (חן בלבד), דור יהושע מתוך עושר מביזת האויבים (יופי), ודור חזקיהו מתוך עוני ויראת שמיים אמיתית. המסקנה: ראשית חכמה יראת ה' – רק כשהיראה היא הבסיס, לימוד התורה אמיתי ומתקיים.
heמידת החסד ומידת הדין - אברהם, יצחק וישראל
מניטו מבאר שחסד מוחלט (מידת אברהם) ודין מוחלט (מידת יצחק) שניהם חד-צדדיים ומובילים לחורבן. ישראל הוא ייחוד המידות. הדיון עוסק בשאלה למה נענשו בני אברהם ולא אברהם עצמו, בזכות ישראל על הארץ כהבטחה לכלל ולא כזכות פרטית, ובמתח בין חסד (שלום עכשיו) לדין (קנאות) בחברה הישראלית.
heברכת הצדיקים והגרים – סדר הברכות בשמונה-עשרה
מניטו מלמד את הקשר בין ברכת הצדיקים לברכת הגרים בתפילת שמונה-עשרה. הוא מסביר לפי המהר'ל שגר צריך להיקרא רבי כי הוא תלמיד חכם, ומביא את דרשת רבי עקיבא שמקבילה גרים לבעלי תשובה. התופעה של גיור המוני מופיעה רק בתקופת שארית ישראל, לאחר הבירורים של ראשית ההיסטוריה.
heחבלי משיח - התחייה החומרית לפני הרוחנית
מניטו מסביר מדוע גדולי ישראל אמרו ייתי ולא אחמיניה - פחדו מחבלי משיח. לפי הרב קוק, בתחילת תחיית האומה בהכרח תהיה תקופת תחייה חומרית לפני הרוחנית. הסוגיה בסנהדרין מתארת ימים שאין בהם חפץ, ורב יוסף מבקש לזכות לשבת בצל אותה חומריות. מניטו מקשר לימינו: רבים מחפשים תורה אך בתנאי שתשרת את האומה החומרית.
heמצוות ישוב הארץ, שנת שמיטה וגאולה
מניטו מסביר שבתקופת הצהרת בלפור היה צריך לקיים מצוות ישוב הארץ. הוא מביא את האור החיים שגדולי ישראל ייתנו דין על כך. בהמשך דן בקשר בין אירועים היסטוריים לעם ישראל ושנות שמיטה.
hemalachim madregot vehagdarat avoda zara
manitou explains ein-sof to olam hazeh with degrees. malach michael is revelation of the Creator in chesed. avoda zara is stopping at a degree and giving independent power to an idol. chokhmat hanistar is the meaning of lashon hakodesh as it was in the mouths of the prophets.
heהערב רב, חטא העגל וארץ ישראל
חטא העגל וחטא המרגלים היו בהשפעת הערב רב — גרים שקיבלו תורת משה בלי דרך ארץ עברית ובלי חינוך האבות. הם עבדו את ה' בדרך הגויים (עיגולים/טבע) ולא בדרך ישראל. ארץ ישראל שייכת לעם העברי ולא לערב רב, ולכן אין ציונות בתורת הערב רב — הם מקבלים תורת משה שלמה חוץ מציון. רק באחרית הימים גיורם יושלם.
heאנוכי – מילת המפתח של תורת סיני
מניטו מלמד שהאנוכי הוא שם הקב'ה הנותן את התורה, ותכלית התורה היא להביא את האדם למדרגת אנוכי. הוא דורש את הפסוק והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך – האנוכי הוא נושא מתן התורה. כן נדונה הסכנה שבתורה: לצדיקים היא סם חיים ולרשעים סם מוות.
heלך לך — חזרה לטבע האמיתי ומשמעות הגלות
מניטו מסביר שלך לך של אברהם אינו יציאה לנופים אקזוטיים אלא חזרה לביתו — לטבעו העברי. הוא מבחין בין גלות לגיטימית (מקדש מעט) לבין גלות מלאכותית אחרי הקמת המדינה. הטבע הפנימי של העולם הוא להיות קרוב לבורא, והגלות היא להיות בחוץ.
heברכת מחיה המתים — חיים בתוך המוות
ברכת 'אתה גיבור' עוסקת בגבורות ה': מחיה מתים בהווה — אנחנו חיים אף שמצד הטבע אנחנו בבחינת מתים. צדיקים בחייהם נקראים חיים, רשעים בחייהם נקראים מתים. 'מכלכל חיים בחסד' — למי שכבר זכה, 'מחיה מתים ברחמים רבים' — למי שעוד לא זכה. אמונת תחיית המתים נובעת מהמודעות שחיינו עצמם הם נס.
heברכה וקדושה, חכמה ובינה – הכלל והפרט
מניטו מסביר את הקשר בין ברכה לקדושה: ברכה באה מלמעלה למטה, וקדושה מלמטה למעלה. הוא מבחין בין חכמה (ראיית הכלל – איך דברים שונים הם אחד) לבינה (הבנת הפרט – איך דברים הם שונים). הסדר הנכון בתיקון: קודם בינה ואחר כך חכמה, כי מי שמגיע לחכמה ללא בינה – משתגע.
heOrot Israel 3 - ein lehagdir et knesset Israel betuarim mugbalim
Manitou poursuit letude des Orot Israel du Rav Kook, paragraphe 3 : on ne peut definir lessence de Knesset Israel par des attributs limites. Il illustre par la difference entre Israel et les nations : chez les nations, le nom du peuple est donne a la terre puis le peuple disparait (les Francs deviennent la France). En Israel, le peuple garde son nom et la terre sappelle Eretz Israel.
heמצוות הראייה, כוונות בתפילה ומדרגות הגיור
מניטו דן בהבדל בין נבואה (האל מדבר לאדם) לפילוסופיה (האדם מחפש את האל ומגיע לעצמו). הוא מלמד שמותר להתפלל בכוונות רק בירושלים, כי מחוצה לה ההשפעה יורדת בצינורות לא ברורים. כן נדונה בעיית הגיור בזמננו – שיש רק גר צדק או לא כלום, בעוד שבעבר היו מדרגות כגר תושב.
heפלא נדידת הציפורים — חוכמת הבורא בטבע
תופעת נדידת הציפורים כהוכחה לחוכמה אלוקית בטבע. השחף הארקטי טס 10,000 ק'מ בדיוק מדהים, עם מערכת ניווט מורכבת יותר מטיל בליסטי. ניסוי עם אלבטרוסים שהוטסו 4,500 ק'מ — 18 מתוך 25 חזרו הביתה. צבי ים שטים 2,500 ק'מ מתחת למים ומגיעים לאי נידח. איינשטיין כתב שהמסתורין הוא מקור האמנות והמדע — 'מה רבו מעשיך ה' כולם בחוכמה עשית'.
heברכת אבות - אלוקי אברהם יצחק ויעקב
מניטו מפרש את הברכה הראשונה של שמונה עשרה. אלוקי אברהם הוא מידת החסד, אלוקי יצחק מידת הדין, אלוקי יעקב מידת האמת. הסדר אלוקינו ואלוקי אבותינו חשוב - קודם אנו מאמתים שהוא אלוקינו ואז שהוא אלוקי אבותינו. רק מי שנמצא בהגדרת הזהות של האבות יש לו רשות לבקש את הברכות. שלוש הברכות הראשונות עונות: לפני מי, מה יכול, ולמה.
heYihoud Hamidot - Tiferet et unification des Sefirot
Manitou enseigne le secret de Barukh Shem Kevod prononce en silence car il y a contradiction entre lunite divine et la realite du monde. Il explique lordre des Sefirot de bas en haut : Malkhout, Yessod, Netsah-Hod, puis Tiferet qui unifie Hessed et Guevoura. Chaque nom divin revele un aspect particulier qui contredit les autres, do la necessite de la foi en lunification finale.
heמהות התפילה – חסרון הטבע וחידוש האבות
מניטו מסביר שמי שמסתפק בחיים הטבעיים אין לו מקום לתפילה. החידוש של אברהם הוא ההרגשה שהעולם חסר ושצריך ברכה מעבר לטבע. לכן רק צאצאי האבות רשאים לבקש. קורבנות היו הכשרה לתפילה, וחידוש אנשי כנסת הגדולה אחרי החורבן הוא תיקון התפילות כקורבנות.
heYosef et Yehouda - sionisme et Torah, deux forces d'Israel
Manitou explique que le sionisme laique a une dimension de saintete comme Yosef Hatsadik. Il y a quatre camps en Israel : ceux de Yosef seul (Etat sans Torah), ceux de Yehouda seul (Torah sans Etat), ceux qui ont les deux, et ceux qui n'ont ni l'un ni l'autre. Yosef sans Yehouda n'est pas Israel, ni Yehouda sans Yosef. Nous sommes peut-etre dans le passage de Mashiah ben Yosef a Mashiah ben David.
heTiferet Israel 34 - la Torah comme nature et le merite de la mitsva
Manitou enseigne que les patriarches accomplissaient la Torah naturellement, sans ressentir le commandement. L'ideal pour Israel est d'atteindre ce niveau ou la Torah devient une seconde nature. Tant qu'on ressent l'effort de l'obligation, on n'a pas encore atteint la perfection. Meme celui qui n'est pas commande a du merite car le corps de l'acte accomplit ce que la Torah attend - c'est le principe mitsvot einan tsrikhot kavana.
heפילוסופיה ועבודה זרה – הבדלים והגדרות
מניטו מבחין בין פילוסופיה (דוד החוכמה שלא מוצא) לחוכמת ישראל (שבאה מן השמיים). הוא מבדיל בין עבודה זרה (עבודה אמיתית אך זרה לישראל) לעבודה טפלה (אסורה לכל). פילוסוף גוי שלא מאמין בעבודה זרה הוא חכם, אך יהודי שלא מאמין בתורה הוא מין.