ארכיון שיעורי הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו)

📚 צפייה חופשית בתקצירים — הירשם לגישה מלאה לקבצי שמע ותמלולים | התחבר
💬
שאל את מניטו שאל שאלה על שיעורי הרב מניטו או בקש דבר תורה בסגנונו
כל השפות ar de אנגלית es צרפתית עברית it pt yi
הכל אבות אגדה - תחיית המתים אורות הגאולה - הרב קוק אורות הראי'ה אורות הראיה אחר / לא מניטו אחר / תמלול לא זמין אמונה אמונה - גלגול נשמות אמונה וגאולה אמונה ומחשבה ארץ ישראל בראשית בראשית - ויגש בראשית - וישב בראשית - פרשת לך לך בראשית - תולדות בראשית ומדרש בראשית ופרשת השבוע בראשית רבה גאולה גאולה - משיחיות גאולה והיסטוריה גאולה ומחשבת ישראל גאולה ומשיח גאולה ומשיחיות גמרא ומדרש דרך חיים דרך חיים - מהר'ל דרך חיים למהרל הלכה הלכה - שבת ויום טוב הלכה / מועדים ומצוות הלכה / רגלים הלכה וארץ ישראל הלכה ואתיקה הלכה ומחשבה הלכה ומחשבת ישראל הנצחה - מניטו הנצחה ואירועים הספד הרב קוק הרב קוק ומחשבת ישראל הרב קוק וציונות זהות יהודית זוהר - ישמעאל וישראל זיכרון ומורשת חברה ישראלית חגי ישראל חגים חינוך חנוכה חנוכה ומחשבת ישראל חסידות - חנוכה חסידות - פורים חסידות וקבלה טעמי המקרא יום העצמאות ימים נוראים לימוד עברית מדע ואמונה מדרש מדרש - בריאה מדרש / יוסף והשבטים מדרש / שמות רבה מדרש ואגדה מדרש ומחשבת ישראל מהר"ל מהר'ל מהרל - גבורות השם מהרל - תפארת ישראל מוזיקה מוסר מוסר והלכה מוסר ומחשבה מוסר ומחשבת ישראל מועדים מועדים (חגים) מחשבה יהודית מחשבת ישראל מחשבת ישראל - גאולה מחשבת ישראל - גלות מחשבת ישראל - מהר'ל מחשבת ישראל / אבות מחשבת ישראל / בחירת ישראל מחשבת ישראל / ברכה וזהות מחשבת ישראל / גאולה ואקטואליה מחשבת ישראל / גאולה וגלגול מחשבת ישראל / גרות וברית מחשבת ישראל / הלכה וסמכות מחשבת ישראל / זהות מחשבת ישראל / זהות יהודית מחשבת ישראל / מהר״ל מחשבת ישראל / מהר״ל וגלות מחשבת ישראל / מהר״ל — תפארת ישראל מחשבת ישראל / מוסר ומידות מחשבת ישראל / משיחיות מחשבת ישראל / נבואה מחשבת ישראל / נשמה כללית מחשבת ישראל / נשמות מחשבת ישראל / ציונות וגאולה מחשבת ישראל / שואה וקיום מחשבת ישראל / תורה מחשבת ישראל / תורה והלכה מחשבת ישראל / תורה ומדע מחשבת ישראל / תשובה מחשבת ישראל וגאולה מחשבת ישראל וחינוך מחשבת ישראל ומוסר מחשבת ישראל וציונות מחשבת ישראל וקבלה מסירת התורה משיחיות משיחיות ומחשבת ישראל משיחיות וקבלה משפטים מתן תורה נביאים נתיבות עולם - מהר'ל סיוניסם דתי עבודת הקורבנות על מניטו פילוסופיה יהודית פרקי אבות פרשה פרשנות מקרא פרשת בא פרשת בראשית פרשת בשלח פרשת השבוע פרשת השבוע / לך לך פרשת וירא - ישמעאל וישראל פרשת וישב - גלות וגאולה פרשת וישלח פרשת חיי שרה - ישמעאל פרשת לך לך פרשת לך לך - אמונה פרשת לך לך - מדרש פרשת לך לך - מדרש רבה פרשת נוח פרשת שבוע פרשת שבוע / בראשית פרשת תולדות ציונות ואמונה ציונות וגאולה ציונות והיסטוריה קבלה קבלה - אורות הראי'ה קבלה - בריאה קבלה - מידות קבלה - ספירות קבלה - תורת הנפש קבלה - תיקון עולמות קבלה / בריאת העולם קבלה / חבורות קבלה / חסידות קבלה / י״ג מידות הרחמים קבלה / מלאכים קבלה / ספירות קבלה / ספירות ואישים קבלה / ספירות ועבודת ה׳ קבלה / עץ החיים קבלה / עץ חיים קבלה / ציון וירושלים קבלה / צמצום קבלה / שבירת הכלים קבלה / שם ה׳ וישראל קבלה / שערי אורה קבלה / תפילה וכוונות קבלה ובראשית קבלה וגאולה קבלה והיסטוריה קבלה וחסידות קבלה ומוסר קבלה ומחשבת ישראל קבלה ומידות קבלה וסוד קבלה ופרשנות קבלה ותפילה קריאת התורה ראיונות / אקטואליה ראש השנה רב קוק שמות ומדרש שפה ותרבות תהילים תורה תורה ומקרא תורה שבעל פה תלמוד תלמוד והלכה תלמוד ומחשבת ישראל תפארת ישראל תפילה תפילה / הקלטה תפילה / עמידה תפילה / שמונה עשרה תפילה והלכה תפילה ומחשבת ישראל תפילה וקבלה תשובה Actualite et Israel Anthropologie juive Autre Bereishit and thought Bereshit Bereshit Rabba Bible Bible et pensee juive Biographie Biographie / Hommage Béréchit (Création) Cantique des Cantiques Chagim Conferences / Dialogue judeo-chretien Conversion Conversion et identité juive Dialogue interreligieux Divers Ecrits bibliques Eretz Israel Exegese biblique Exode et Parashat Hashavua Exode et Pessah Famille d'Abraham - Bereshit Feste ebraiche Fetes Fetes / Hanoukka Fetes / Pourim Fetes / Souccot Fetes juives Fêtes / Hanoucca Fêtes / Pessah Fêtes et Meguilot Fêtes et calendrier Fêtes juives Fêtes juives et liturgie Genese Genèse Guemara Guemara Sanhedrin Gueoula et Messianisme Haggadah Haggadah et Pâque Haggadah et Talmud Halakha Halakha - Fetes Halakha - Mariage Halakha / Femmes et Mitsvot Halakha / Shabbat Halakha et Tshouva Halakha et liturgie Halakha et mitzvot Halakha et pensee juive Halakha et pensée juive Halakha et société Halakha et tradition orale Halakha et éthique Hassidisme et Halakha Histoire biblique Histoire de la pensée juive Histoire juive Histoire juive et civilisation Histoire juive et messianisme History Holidays - Shavuot Hommage Hommage - Andre Neher Hommages et témoignages Identité juive Identité juive - Exil et diaspora Identité juive et sionisme Jewish Thought Judaisme et christianisme Judaïsme et christianisme Jüdisches Denken Kabbalah Kabbale Kabbale - Arizal Kabbale - Dialectique Kabbale - Histoire Kabbale - Noms divins Kabbale - Prière Kabbale / Concepts fondamentaux Kabbale / Ethique Kabbale / Introduction Kabbale / Questions fondamentales Kabbale / Sfirot et Noms divins Kabbale / Shaarei Ora Kabbale / Tsimtsoum Kabbale et Eretz Israël Kabbale et Maharal Kabbale et histoire Kabbale et lettres hébraïques Kabbale et pensée juive Kabbale et philosophie Kabbale et priere Kdoucha (Sainteté) Kouzari Kouzari - Philosophie juive Langue hebraique Liturgie Liturgie et priere Liturgie et prière Machshava - Couple Machshava - Creation Machshava - Education Machshava - Identite Machshava - Kedoucha Machshava - Matan Torah Machshava - Midot Machshava - Philosophie Machshava - Tefila Machshava - Torah Machshava - Transmission Maharal Maharal - Hanouka Maharal - Methode Maharal - Midot Maharal - Revelation Matan Torah Maïmonide et identité juive Maïmonide et pensée juive Mchshevet Israel Messiah Messianisme Messianisme et histoire juive Messianisme et sionisme Messie Midrash Midrash Rabba Lekh Lekha Moadim Moadim (Fêtes) Monotheisme et pensee juive Morale Morale et pensée juive Moussar - Midot Méthodologie juive Orot HaRav Kook Paracha Paracha - Bamidbar Paracha - Bereshit Paracha - Devarim Paracha - Shemot Paracha / Berechit Paracha / Chemot Paracha Bereshit Paracha Vaéra Paracha de la semaine Paracha et halakha Parachiot - Béréchit Parachiot - Shemot Parachiot - Đayé Sarah Parashat Balak Parashat Bereshit Parashat Be’houkotai Parashat Hashavouâ Parashat Hashavua Parashat Hashavua - Aharei Mot Parashat Hashavua - Balak Parashat Hashavua - Bereshit Parashat Hashavua - Ki Tissa Parashat Hashavua - Vayetse Parashat Hashavua - Vayikra Parashat Hashavua / Balak Parashat Hashavua / Bereshit Parashat Hashavua / Bo Parashat Hashavua / Ekev Parashat Hashavua / Hayei Sarah Parashat Hashavua / Kedoshim Parashat Hashavua / Ki Tissa Parashat Hashavua / Lekh Lekha Parashat Hashavua / Mishpatim Parashat Hashavua / Noah Parashat Hashavua / Shemot Parashat Hashavua / Toledot Parashat Hashavua / Tsav Parashat Hashavua / Vayakhel-Pekoudei Parashat Hashavua / Vayehi Parashat Hashavua / Vayera Parashat Hashavua / Vayetse Parashat Hashavua / Vayishlah Parashat Hashavua et actualité Parashat Hayei Sarah Parashat Lekh Lekha Parashat Lekh Lekha - Identité juive Parashat Massé - Commentaire biblique Parashat Noa’h Parashat Toledot Parashat Vayehi Parashat Vayeshev - Commentaire biblique Parashat Vayeshev - Joseph et l'exil Parashat Vayetse Parashat Vayikra Parshanut Patriarches Patriarchs Pensamento judaico Pensamiento de Israel Pensamiento judio / Torah y Creacion Pensamiento judío Pensee juive Pensee juive / Abraham Pensee juive / Etat dIsrael Pensee juive / Ethique et Halakha Pensee juive / Ethique et Societe Pensee juive / Halakha et Ethique Pensee juive / Histoire Pensee juive / Histoire et Identite Pensee juive / Identite Pensee juive / Israel et les nations Pensee juive / Liturgie et foi Pensee juive / Matan Torah Pensee juive / Messianisme Pensee juive / Prophetie Pensee juive / Questions diverses Pensee juive / Societe Pensee juive / Techouva Pensee juive / Torah et Epreuve Pensee juive / Torah et Mitsvot Pensee juive / Torah et Societe Pensee juive / Torah et nations Pensee juive contemporaine Pensee juive et actualite Pensee juive et prophetie Pensée d'Israël Pensée du Rav Kook Pensée juive Pensée juive / Amida - Guevourot Pensée juive / Beit HaMikdash Pensée juive / Emouna Pensée juive / Galout et Gueoula Pensée juive / Identité Pensée juive / Islam et Judaïsme Pensée juive / Israël Pensée juive / Liberté et Libération Pensée juive / Liberté et Providence Pensée juive / Névoua et Prophétie Pensée juive / Sionisme et Messianisme Pensée juive / Teshouva Pensée juive et Shavuot Pensée juive et Torah Pensée juive et actualité Pensée juive et civilisation Pensée juive et couple Pensée juive et exil Pensée juive et hassidisme Pensée juive et histoire Pensée juive et identité Pensée juive et messianisme Pensée juive et philosophie Pensée juive et sionisme Pensée juive et universalisme Pensée juive et éthique Pessah Pessah et histoire juive Philosophie Philosophie de l'histoire Philosophie et Kabbale Philosophie et Torah Philosophie juive Philosophie juive / Confrontation Philosophie juive / Definition Philosophie juive / Kouzari Philosophie juive / Maharal Philosophie juive / Maharal — Tiferet Israel Philosophie juive / Morale Philosophie juive / Rambam Philosophie juive / Theologie Philosophie juive et Halakha Philosophie morale Pirkei Avot Pirké Avot - Commentaire Pourim Pourim - Philosophie juive Prayer Prayer - Kabbalah Priere Prière et liturgie Prière et pensée juive Prière et philosophie juive Prophecy Prophètes Prophétie Prophétie et Messianisme Prophétie et révélation Qabale Rambam Rambam - Philosophie morale Rav Kook Science et Torah Shabbat Shabbat et pensée juive Shoah Shoah et pensee juive Sionisme Sionisme - Histoire Sionisme - Machshava Sionisme et Israël Sionisme et histoire Sionisme et tradition Sionisme et éducation Sionisme religieux Société israélienne Sur Manitou Séminaires et conférences Talmud Talmud - Aggada Talmud - Gueoula Talmud - Kidouchin Talmud - Machshava Talmud - Method Talmud - Tshouva Talmud / Baba Batra Talmud / Etude de Torah Talmud / Halakha Talmud / Pirqé Avot Talmud / Sanhedrin Talmud / Tefila Talmud Torah - Methode Talmud et Halakha Talmud et méthodologie Talmud et prière Tanakh Tanakh - Kohelet Tanakh / Kohelet Tanakh / Shir Hashirim Tanakh / Tehilim Tanakh / Yeshayahou Tefila Tefila (Prière) Tefila - Kriat Shema Tefila and Kabbale Tefilah Temoignages / Sur Manitou Teshouva Teshouva et prophètes Torah Torah - Ta'am Hamitzvot Torah et Halakha Torah et Midrash Torah et commentaires Torah et halakha Torah et identité juive Torah et paracha Torah et pensée juive Torah et prière Tshouva et Yom Kippour Yom HaAtsmaout Yom Yeroushalaim kabbalah tefila Éducation Éducation et Torah Éducation juive
1919 שיעורים — עמוד 7 מתוך 39
he

נוח לו שלא נברא - הבריאה, הבחירה ומדרגת הצדיק

קבלה

שיעור על הסוגיה 'נוח לו לאדם שלא נברא' ומשמעותה הקבלית. מניטו מסביר שמצב ה'נברא' פירושו שני יצרים (טוב ורע), ששורשם בבינה/בריאה. הוא מנתח את סוד המחלוקת שנבראה ביום שני (שמיים = שם + מים), ומראה שזכות הצדיק היא לצאת מהבחירה בין טוב לרע אל החירות שלמעלה מהבחירה.

he

Tiferet Israel 21 - Moshe, Bilaam, Job et la reception de la Torah

Maharal

Manitou enseigne du Tiferet Israel que Moshe pouvait recevoir la Torah car il contenait en lui les sagesses de Job (ben adam leatsmo), Bilaam (ben adam laMakom) et Jethro (ben adam lahavero). Aucun d'eux separement ne pouvait recevoir la Torah. Il aborde la question sans reponse : pourquoi les justes souffrent et les mechants prosperent - c'est au-dela de la sagesse humaine selon la Mishna.

he

ייסורין של אהבה ושל עונש – עקידת מידת הדין

קבלה ומחשבת ישראל

מניטו מבחין בין ייסורין של עונש (שיש להם משמעות) לייסורין של אהבה (שאין להם הסבר). הוא מסביר שעקידת יצחק היא עקידת מידת הדין על ידי מידת החסד – כדי שהדין לא יהיה בכל תוקפו. כן נדונים סודות הבינה והעולם הבא.

he

Philosophie et sagesse juive - pourquoi il n'y a pas de philosophie juive

Pensee juive

Manitou explique qu'un philosophe goy est un sage car il rejette l'idolatrie, mais un philosophe juif est un Min car il nie la Torah du Ciel. La philosophie grecque nait avec Socrate apres la fin de la prophetie, par incapacite de comprendre les prophetes paiens. La sagesse juive est le commentaire de la prophetie d'Israel, pas de la philosophie. Il n'y a pas de philosophie juive authentique, seulement des Juifs philosophes en situation de schizophrenie spirituelle.

he

לוט ואברהם - ניצוצות הקדושה בקליפות

פרשת שבוע

מניטו מלמד על ניצוצות הקדושה שנמצאים בתוך הקליפות של עמי לוט. רות המואביה ונעמה העמונית הן המציאות שיצאו מקליפת ערב. המדרש על בנותיך הנמצאות מרמז לנמציאה - דבר בעל ערך שנמצא שלא בכוונה. הבעיה הראשונה של בירור הזהות היא ההפרדה בין אברהם ללוט, כמו כל שלבי הבירור בהיסטוריה היהודית.

he

שם אדון, ספירת יסוד ומצוות הראייה

קבלה

השם 'אדון' שייך לספירת יסוד ומופיע בפסוק 'שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון'. אדון = אב המוליד, שורש הברכה. הגלות מתחילה כשישראל מגיע למספר שבעים — אז נוצר יחס עם אומות העולם. יוסף שלח עגלות ליעקב כרמז לפרשת עגלה ערופה שלמדו יחד, והבין שהגיע הזמן לרדת לגלות.

he

אחריות גדולי ישראל בגלות – האור החיים וסימני הגאולה

גאולה והיסטוריה

מניטו מביא את האור החיים שאומר: הראשונים שיקבלו את הדין הם גדולי ישראל שעיכבו את היציאה מהגלות. הוא מקביל בין הבל שנשאר אצל קין ונהרג לבין רבקה שאמרה ליעקב לברוח, ומקשר לתנועה הציונית שהבחינה שהרדיפות הפכו למשהו שונה.

he

ספירות, פרצופים ותולדות ישראל – שם אלוהים

קבלה

מניטו מראה כיצד תורת הספירות מתגשמת דרך תולדות ישראל: אברהם-חסד, יצחק-גבורה, יעקב-תפארת, משה-נצח, יוסף-יסוד. הוא מסביר שהעימות בין יוסף ויהודה היא הנושא המרכזי של כל הנביאים, ומדייק את שם אלוהים כמידת הדין.

he

דרך חיים - העולם עומד על תורה עבודה וגמילות חסדים (פירוש שני)

מהר"ל

מניטו מלמד את הפירוש השני של המהר'ל על המשנה על שלושה דברים העולם עומד. הפירוש הראשון מצד האדם (מידותיו), והשני מצד הבורא. העולם אינו מחויב המציאות כי יש בו חיסרון (מוות). הקב'ה ברא עולם שלם (עולם הבא) וצמצם אותו לעולם הזה. האור של מעשה בראשית גנוז לצדיקים, והאור שלנו הוא צמצום של האור האמיתי.

he

תפארת ישראל — אחדות וריבוי, פרושים וצדוקים

מהר'ל

מהאחד יוצא הריבוי כשכל אחד במקומו — זה נס האהבה שהתגלה במעמד הר סיני. ההבדל בין פרושים לצדוקים: הצדוקים לומדים כדי להאמין, הפרושים מאמינים ולומדים כדי להבין. סוד השבעים — הריבוי שמתאחד. במישור המעשה צריך מנהג אחד, אך חופשיות גמורה בדעות בתנאי שלא יאמר 'זה דעת תורה'.

he

מדרגות התפילה - חסד בוקר דין צהריים ורחמים ערב

קבלה

מניטו מלמד את מדרגות התפילה לפי הקבלה: שבע מדרגות מהארץ עד הקב'ה (ערב, שחר, שמש, כרובים, חיות, שרפים, וה'). בוקר הוא חסד כי העולם מתחדש, צהריים דין, וערב רחמים - מקביל לאברהם יצחק ויעקב. הדיון עוסק גם בתהום כחלל ריק מהצמצום הקדמון, ובהתרוממות מהארץ למעלה דרך הכנפיים (בחירה).

he

אורות - שכחת השבטים ותפקיד אליהו הנביא

הרב קוק

מניטו מלמד מתוך אורות הרב קוק על נבואת הנביאים האחרונים וגילוי הקבלה. כל מה שמתגלה מימות הנביא האחרון ועד ימות המשיח הוא המשך אותה נבואה. תפקיד אליהו הנביא הוא השלום - הבחנה בין הקירות השבורים, ובנייה מחדש דרך הקבלה ולא דרך התורה הנגלית בלבד.

he

תורת משה ופרה אדומה — חכם עדיף מנביא

פרשת השבוע

תורת משה היא תורת אדם הראשון לפני החטא. חכם עדיף מנביא: הנביא עוסק בעולם הזה, החכם מסביר מה שמביא לעולם הבא. בלי חכמה, הבנת הנבואה עלולה ליפול לעבודה זרה. פרה אדומה נצרכת כי בעולם שיש בו מוות, אי אפשר לקיים תורת משה ישירות. אומות העולם מונים את ישראל דווקא על פרה אדומה — טוענים שקיום התורה בלתי אפשרי.

he

תפארת ישראל — האדם ואדם, ישראל ואומות העולם

מהר'ל

ההבדל בין 'האדם' (כלל האנושות) ל'אדם' (ישראל): כל בן אדם נולד אדם בכוח, אך ישראל כבר מיועדים ליעד. בעל הטורים: 'בראשית' = בראשונה רע, אלוקים שיקבלו ישראל טוב. אין זה גזירה — יעקב הגיע למדרגת ישראל מעצמו. ליהודים יש 'הנדיקאפ' חיובי מזכות אבות, אך גר שמתגייר נקרא בן אברהם ויכול להגיע לאותו יעד.

he

ספירות ותולדות – שם אלוהים ודין אמת

קבלה

מניטו ממשיך ללמד שערי אורה ומראה כיצד תורת הספירות מתגשמת בתולדות ישראל: האבות כמרכבה, השבטים כאיחוד המידות, ומשה/אהרון כנצח/הוד. הוא מדייק ששם אלוהים נקרא על מי שדן דין אמת, ומבדיל בין סנהדרין שקיבלו שוחד לדיינים אמיתיים.

he

חלק לעולם הבא, תשובה וחזרה לבית

קבלה ומחשבת ישראל

מניטו מסביר שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא – נקודת ישראל-סבא שכבר מוכנה. חטא מרחיק את הנפש מאותו סולם, ותשובה היא חזרה למקום – ראשית לארץ ישראל. הוא מביא את הפסוק ושבתי בשלום אל בית אבי – רק בארץ ישראל הקשר ישיר.

he

אלוהים אחרים — מחלוקת הגור אריה והרמ'ם על קיומם

קבלה

האם לאלוהים אחרים יש מציאות? לפי אריה'ם, קיומם בא מכוח אמונת המאמין בהם. לפי הגור אריה (שיטת הקבלה), יש קיום מציאותי לשרים ולקליפות מטעם הבורא — עד אחרית הימים. 'לא יהיה לך' = יש אלוהים אחרים אך אסור לך לעבדם. סוד האור החוזר: המחשבה של המאמין ממציאה מבחינתו את האלילים.

he

תורת אמת, אלדד ומידד, ומחלוקת לשם שמים

קבלה ומחשבת ישראל

מניטו מסביר שתורת אמת היא תורת הקו האמצעי – ייחוד חסד ודין. אלדד ומידד מייצגים את הקצוות החיצוניות של התורה (חומרה וקולה), וכל התלמוד הוא ניסיון להכניסם פנימה. מניטו מבדיל בין דין תורה לדין אמת לאמיתו ומזהיר מפני דעת תורה מזויפת.

he

תפארת ישראל — לשון תורה ולשון חכמים, מדרגות הקדושה

מהר'ל

אי אפשר להבין דברי תורה בלי תורה שבעל פה — דברי תורה אינם שייכים לתפיסת עולם הטבע. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד: הפסוק אלוקי, המשנה אנושית, והקשר ביניהם הוא הסוד. מדרגות הזהות: ישר, צדיק, חסיד, קדוש. היעד הוא קדושה — איחוד כל המידות. זוכה לעולם הבא כי התורה אלוקית ולא נימוסית.

he

זכותו של הצדיק - שיר היחוד ותורת הנגלה

קבלה ומחשבת ישראל 2026-06-25

דיון בפיתוח משמעות שיר היחוד, תוך התמקדות בזכותו של הצדיק להפוך דין לטוב. מניטו מסביר שמן השמיים אין רע יורד, ושהצדיק בזכותו הופך את כל ההשפעות לטובה. הוא מביא דוגמאות מהלכות שאלת חכם ומעמדו של חכם כולל.

he

הצדיק וספירת היסוד — כוח ההמשכה והמתקת הדינים

קבלה / ספירות 2026-06-25

השיעור עוסק בהבחנה בין צדיק טוב (חסיד) לצדיק שאינו טוב, ובין רשע לרשע רע. דרך פירוש הפסוק אמרו צדיק כי טוב (ישעיהו), הרב מסביר את תפקיד ספירת היסוד בקבלה: כל ההשפעות מהספירות העליונות עוברות דרך היסוד ומומתקות לטוב. נדון גם כוח הצדיק לבטל גזרות (הקב״ה גוזר והצדיק מבטל) ומצוות הצדקה כביטוי לכוח זה.

he

חייב וזכאי, רשע וצדיק - עיון בדיני ייסורין

תלמוד והלכה 2026-06-25

עיון בסוגיית ייסורין של אהבה מול ייסורין על חטא, ובקריטריונים להבחנה ביניהם. מניטו מנתח את הסתירה בין שתי משניות בסנהדרין ומדייק בהבדל שבין רשע לכרשע, ובין חייב במובן של חובה לבין חייב במובן של אשמה, תוך השוואה בין העברית הבבלית לארץ-ישראלית.

he

תפילין, תפארת ויופי - מידת התפארת ברפואה ובקדושה

קבלה ומחשבת ישראל 2026-06-25

עיון במידת התפארת דרך סוגיית תפילין של הקב'ה וייחוד המידות. מניטו מסביר את משמעות הפאר כאיזון בין חסד לגבורה, ומקשר לרפואה דרך יופי והרמוניה. הוא מראה כיצד האישה משיבת נפש כמו התורה, ומדוע כל עוד אדם אינו נשוי אין לו נפש שלמה.

he

ימות המשיח - מצוות יישוב הארץ ושנות השמיטה

גאולה ומחשבת ישראל 2026-06-25

דיון בקשר בין מצוות יישוב ארץ ישראל לבין צרות ישראל בגלות. מניטו מסביר בעקבות האור החיים שאי-קיום מצוות ישוב הארץ גרם לאסונות, ומצביע על הקשר בין אירועים היסטוריים לשנות שמיטה. הוא מסיים בתקווה שאפשר לעבור את הגאולה בשמחה ולא באסון.

he

תפארת ישראל – מצוות, מעשים טובים וחיוב

מחשבת ישראל

מניטו מלמד תפארת ישראל למהר״ל ומבחין בין מעשים טובים (טוב בלי חובה) למצוות (טוב עם חיוב). הוא מסביר שמצוות אינן טבעיות אלא נלמדות מגילוי תורה. ההרגל עושה אותן כאילו טבעיות, אך זהו רק כאילו. מצוות לא ניתנו להנאה אלא לשמחה.

he

ישראל כממלכת כהנים – חטא העגל ומעשה בראשית

מחשבת ישראל

מניטו מסביר שכל ישראל הוא ממלכת כהנים, ושבט לוי נשאר בקדושתו בתוך הכלל. הוא מקביל בין חטא העגל (כישלון ברמת הכלל) לחטא אדם הראשון (כישלון ברמת הפרט). אילו יציאת מצרים הייתה מצליחה, התורה הייתה מתחילה בהחודש הזה לכם.

he

שערי אורה – חמש עולמות וחמש ספירות

קבלה

מניטו מלמד את ההקבלה בין חמש העולמות לחמש הספירות: אדם קדמון-כתר, אצילות-חכמה, בריאה-בינה, יצירה-תפארת, עשייה-מלכות. הוא מסביר ששם הויה מתגלה בעולם האצילות (חכמה), ומבחין בין שיטת שערי אורה לשיטת הארי.

he

ספירת הגבורה - שם אלוקים, הזמן ומידת ארך אפיים

קבלה ומחשבת ישראל 2026-06-25

עיון בספירת הגבורה ובשם אלוקים המתגלה דרכה. מניטו מסביר שהנהגת העולם היא בשיתוף מידת הרחמים עם הדין דרך ממד הזמן, ומקשר בין תרי'ג מצוות לרמ'ח איברים ושס'ה גידים. הוא מנתח את המדרש על גילוי האלוקות אצל אברהם דרך הלבנה והחמה.

he

רקיע, מים עליונים ומים תחתונים – מסך חד-סטרי

קבלה ובראשית

מניטו מסביר שהרקיע הוא מסך חד-סטרי: מה שלמעלה רואה מה שלמטה, אך לא להפך. זה סוד אל שדי (שאמר לאלקותו די). המים העליונים בוכים כי אין להם כלי – וזה סוד הדמעות. המושג ממוחש בדוגמת אב ובן: האב מבין את הבן אך לא להפך.

he

נר מצוה – ארבע מלכויות ומלחמת יוון-ישראל

חנוכה ומחשבת ישראל

מניטו מלמד נר מצוה למהר״ל על חנוכה. המדרש מקביל ארבע מלכויות לארבעה כוחות הנפש: בבל-גוף, מדי-רגש, יוון-שכל, רומי-דיבור. מלחמת חנוכה היא על הכוח השכלי – חוכמת יוון מול תורת ישראל, בתקופת קטנות של בית שני.

he

הדחת נושא משרה שחטא – רמב״ם ורדב״ז

הלכה ואתיקה

מניטו דן בשאלת החזרת נושא משרה שחטא לתפקידו. הרמב״ם פוסק שאין מורידים אדם מקדושתו, אך הרדב״ז מבדיל: נשיא הסנהדרין שחטאו אינו חוזר, כי חטאיו כפרהסיה וכי התקוששו וקושו – קשט עצמך תחילה. החוק המודרני אימץ עקרונות אלו.

he

Birkat Yerushalayim - nusah ashkenazi et sefaradi, Mashiah ben Yosef

Tefila

Manitou explique la difference entre le nusah ashkenazi (velirushalayim irkha berahamim tashuv) et sefaradi (tishkon betokh Yerushalayim) : en Eretz Israel on ne dit pas tashuv car on y est deja. Il rapporte les trois epoques du Prof. Neher pour ce verset. Dans la brakha, vekisse David avdekha est une kavana pour Mashiah ben Yosef, tandis que Tsemah David est pour Mashiah ben David.

he

קריאת שמע וטעמי המקרא

תפילה

הקלטת קריאת שמע ותרגול טעמי המקרא על פסוקים מספר במדבר.

he

Lekh Lekha - Abraham le premier ger et l'identite hebraique

Parashat Hashavua

Manitou explique que Lekh Lekha n'est pas un depaysement mais un retour a la nature veritable d'Abraham. Sa famille etait hebraique mais assimilee a l'identite arameenne-chaldeenne. Abraham est le premier ger qui se convertit a sa propre hebraite profonde. Lot revient a sa paganite, Laban est un goy complet de la meme famille. L'identite hebraique etait cachee comme un embryon dans l'humanite jusqu'a Abraham.

he

אורות הגאולה - שכחת השבטים ואחדות ישראל

הרב קוק

מניטו מלמד מאורות הרב קוק על שכחת חלוקת השבטים. לכל שבט היה סגנון ייחודי של תפילה וזהות רוחנית שלמה. השכחה מנעה פירוד אך גם גרמה לבלבול ומשבר. האחדות השלמה תבוא כשכל קבוצה תחזור לשורשיה הייחודיים ובתוך האחדות הזו יבוא תוכן קבוע של תחייה. הרב קוק מתייחס למצב הספרדים בישראל שאיבדו שורשיהם.

he

חטא העגל, תשובה וגיור – ערב רב ויונה

מחשבת ישראל

מניטו מסביר שחטא העגל נבע מהערב רב – גויים שקיבלו תורה בלי דרך ארץ עברית. הם תפסו את משה כאליל וקיימו תורה במנטליות פגאנית. מושג התשובה זר לשכל הטבעי, ויונה צדק ממידת הדין אך לא סובל את התשובה.

he

ברכת כוהנים - האור, הראייה והשכינה

קבלה ומחשבת ישראל 2026-06-25

דיון באיסור להסתכל בכוהנים בשעת ברכתם. מניטו מסביר שהשכינה היתה דבר ממשי בזמן המקדש ושהאור שיצא מהברכה הוא מקור האיסור. הוא מביא את סיפורו של מקס נורדאו שראה את הכוהן מברך ולא קרה לו דבר, ומקשר לנושא האור החדש על ציון.

he

Ramban et Maharal sur le peche d'Abraham - Ahoti Hi

Parashat Hashavua

Manitou analyse le debat entre Ramban et Maharal sur Abraham disant Sarah est ma soeur. Le Ramban voit un manque de foi, le Maharal explique que ce n'est pas un peche chez Abraham mais le devient chez ses descendants (pokhed avon avot al banim). L'enjeu est le doute non sur Dieu mais sur le merite des descendants a recevoir la promesse de la terre. Il explique aussi la methode des Rishonim : jusqu'a Rashi le Pardes etait integre, le Ramban separa le nigla du nistar.

he

דרך חיים — חסד, דין ואמת: למה צריך תורה מן השמיים

מהר'ל

שלוש מידות האבות: אברהם (חסד), יצחק (דין), יעקב (אמת = חסד ודין יחד). תורה מן השמיים נצרכת דווקא ליעקב-ישראל — כי חסד לבד או דין לבד אפשר להשיג בכוחות אנושיים, אך איחודם דורש התגלות. כל סבל ישראל הוא סימן ליוקרתו — רק עם ישראל מקבל תוכחה כי רק בו יש אכפתיות אלוקית. גדול מחברו — יצרו גדול ממנו.

he

ספירות ושמות הקודש - מלמטה למעלה

קבלה

מניטו מלמד את שמות הקודש המקבילים לספירות, בסדר מלמטה למעלה. השם הוי'ה הוא הגילוי של אין-סוף לעולמות, וספירת התפארת היא המרכזית. כל שם מתגלה לפי הספירה שדרכה הבורא מתלבש. התמלול חלקי ולא ברור דיו לתקצור מלא.

he

ספירת היסוד - שלום, יעקב ויוסף

קבלה ומחשבת ישראל 2026-06-25

לימוד ספירת היסוד דרך מידת השלום. מניטו מראה כיצד עניין השלום מתחיל ביעקב ומתגלה ביוסף, ומקשר לסוגיית האחווה והקנאה בין האחים לאורך ספר בראשית — מקין והבל דרך ישמעאל ויצחק ועד יוסף ואחיו.

he

שלוש תרדמות — שינה, נבואה והגלויות

מדרש

שלוש תרדמות: שינה (אדם הראשון), נבואה (אברהם), שטות. התרדמה של אברהם היתה נבואית ולא שינה. המדרש מפרש את 'אימה חשכה גדולה' כרמז לארבע הגלויות: חשכה — מדי שהחשיכה עיני ישראל, גדולה — יוון עם ריבוי אצילים. ארבע שפות (עברית, ארמית, ערבית, רומית) שייכות למעמד סיני — יש בהן קדושה מסוימת, בניגוד ליוונית שהיא שפת תרגום בלבד.

he

Lekh Lekha 15 - la promesse a Abraham et le changement de nom

Parashat Hashavua

Manitou etudie Bereshit 15 ou Abraham se plaint de ne pas avoir de fils. Le Midrash explique que selon le mazal, Abram ne pouvait pas engendrer, mais le changement de nom en Abraham rend possible la naissance. De meme, Sarai ne pouvait enfanter mais Sarah le peut. Le changement d'identite depasse le determinisme naturel. L'etude commence par une analyse linguistique de ahar et aharei (apres) selon le Midrash.

he

מלכי צדק מלך שלם - שם בן נוח וירושלים

פרשת השבוע 2026-06-25

עיון בפרשת המפגש בין אברהם למלכי צדק לאחר מלחמת המלכים. מניטו מנתח את פירוש רש'י והמדרש המזהה את מלכי צדק עם שם בן נוח, מסביר את משמעות השם צדק כשם ירושלים, ואת מעמדו ככהן שקיבל את כוח הקרבנות מנוח.

he

סוד התפילה, כנסת ישראל וספירת מלכות

קבלה ומחשבת ישראל 2026-06-25

עיון בסוד התפילה דרך תפילת חנה. המתפלל מבקש לקבל בעולם הזה מה ששייך לו לעולם הבא. מניטו מקשר לספירת מלכות ולמושג כנסת ישראל, ומסביר שעם שיבת ישראל לארצו חזרה השכינה לעולם.

he

דרך חיים — חטא קטן בשורש הזהות וגלות

מהר'ל

המהר'ל מסביר שלא גודל החטא קובע אלא מיקומו בשורש הזהות. חטא קטן בשורש מוציא לפועל את הגזרה. אהבת חינם שגילה הרב קוק היא לא פשוטה — 'גדול מחברו יצרו גדול ממנו', ובעולם הרבנים חסרה. 'יראת שמיים' נראית כדבר קטן למי שיש לו, אך לעם ישראל זה דבר גדול. חולשה באמונה — המידה המופחתת של אותו חיסרון בשורש.

he

נגלה ונסתר - קריאת רש'י על פי הקבלה

קבלה ומחשבת ישראל 2026-06-25

שיעור על היחס בין הפשט והסוד בפירוש רש'י, בעקבות פסיקת הרמב'ן להפריד ביניהם. מניטו מדגים דרך פרשת ויחי כיצד הקריאה הקבלית היא לעיתים הפשט האמיתי, ומסביר את משמעות הפרשה הסתומה והפתוחה ואת ספירת הבינה כמקור התשובה.

he

מחלוקת לשם שמיים ואל תרבה שיחה עם האשה

פרקי אבות

מחלוקת לשם שמיים (הלל ושמאי) סופה להתקיים, שלא לשם שמיים (קורח) אינה מתקיימת. אשתו של קורח היא שהציתה את הקנאה. 'אל תרבה שיחה עם האשה' — לפי הקבלה, זה עניין של מידות ולא מצוות: כשבעל הבית רוצה להכניס אורחים, האשה מתנגדת טבעית כי תפקידה לשמור על הבית. רצון לקבל על מנת להשפיע = טוב.

he

עבודת הצדיק ומדרגות הכוונה במצוות

חסידות וקבלה 2026-06-25

דיון במדרגות הצדיק ובכוונת המצוות. מניטו מסביר שהמצרות האמיתיות של הצדיק אינן צרות אישיות אלא מעשי העם, ושהפורש מדרכי ציבור אפילו אם אין לו עבירות ידועות נחשב חסר. השיעור עוסק גם בהלכות שבת ובהנחה על גבי כירה.

he

חיי העולם הבא, תכלית התורה, ולמה משה ולא אברהם

מחשבת ישראל וקבלה

מניטו מבחין בין חיי העולם (תורה) לחיי שעה (דרך ארץ). תכלית התורה היא קדושה ולא תיקון העולם הזה. הוא מסביר למה התורה ניתנה למשה ולא לאברהם: כי התורה ניתנה לעם ולא ליחידים – היום הזה נהייתה לעם.